בלי רוגז יאזן אוכל וירבה תנועה
- “בלי רוגז”:
ישנה משמעות גדולה לחשיבה חיובית וכמובן ללימוד ויישום כלים להפגת מתחים.
עפ”י הרבי מלובאביץ’:
“מערכת החיסון של אנשים שרוחם בריאה ואופטימית, לדוגמה, חזקה יותר…”
עפ”י קיצור שולחן ערוך ל”ב – שמירת הגוף על פי הטבע (מבוסס על דברי הרמב”ם בהלכות דעות):
“הרוצה לשמור את הבריאות, צריך לדעת התנועות הנפשיות וליזהר מהם. והן כמו השמחה והדאגה והכעס והפחד, שהן פועלות בנפש.
וצריך המשכיל שיהא שמח בחלקו כל ימי הבלו, ולא ידאג על עולם שאינו שלו… ויהא בטוב לבב ובשמחה הממוצעת…”
וכך עפ”י הכתוב מתבטא הקשר והעניין הפנימי והחסידי בהקשר הנושא המדעי:
“השמחה הממוצעת היא הסיבה לגדל החום הטבעי, ולהקל המאכל, ולדחות המותרות, ולחזק אור העיניים וכל ההרגשות וגם יתחזק כוח השכל.
ואמנם לא להרבות השמחה במאכל ובמשתה כמו הסכלים, כי ברוב השמחה יצא החמימות לשטח הגוף ויותך החום הטבעי, ויתקרר הלב פתאום, וימות בלא עיתו בפתע.
ובפרט יקרה זאת לאנשים שמנים בגופם, לפי שהחום הטבעי בגופם מעט, לפי שעורקיהם צרים ומרוצת הדם שהיא מקור החום היא לאט.
הדאגה היא היפוך השמחה, וגם היא מזקת, לפי שמקררת את הגוף, ויתקבץ החום הטבעי אל הלב ויבאהו אל המוות.
הכעס מעורר חמימות הגוף עד שיוליד מין ממיני הקדחת.
הפחד יוליד בגוף קרירות, ולכן יקרה למפחד, רעדה. וכשתתרבה הקרירות אולי ימות…”
עפ”י הרב משה פיינשטיין (“אגרות משה”):
“ואסור לאדם להיכנס לספק בסכנה, ואף לא לחולי וצער, ולסמוך שירחמו עליו להצילו ולשמרו”
