דרגות בנתינת צדקה
מַטְּרַת הַצְּדָקָה הִיא לַעֲזֹר לָאָדָם לִפְנֵי שֶׁהוּא נִקְלַע לִמְצוּקָה,
וְאִם הוּא כְּבָר בִּמְצוּקָה, מַטְּרָתֵנוּ לַעֲזֹר לוֹ שֶׁיּוּכַל לַחְזֹר וּלְהִתְפַּרְנֵס בְּכֹחוֹת עַצְמוֹ.
יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁבִּגְלַל מַחֲלָה אוֹ מִגְבָּלָה אַחֶרֶת, זְקוּקִים תָּמִיד לְעֶזְרָה בְּפַרְנָסָתָם. יֵשׁ מִצְוָה לִמְצֹא דְּרָכִים לַעֲזֹר לָהֶם בְּצוּרָה שֶׁלֹּא תְּבַיֵּשׁ אוֹתָם וְתִתֵּן לָהֶם הַרְגָּשָׁה טוֹבָה.
הרמב”ם מְפָרֵט, בְּעִקְּבוֹת דִּבְרֵי חֲכָמֵינוּ בַּתַּלְמוּד, שְׁמוֹנָה סוּגִים שֶׁל נְתִינַת צְדָקָה וּמַהֵן הַדְּרָכִים הַטּוֹבוֹת בְּיוֹתֵר לְכָךְ:
1. רמב”ם הלכות מתנות עניים פרק י
הלכה ז: 1שְׁמוֹנֶה מַעֲלוֹת יֵשׁ בַּצְּדָקָה, זוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ:
מַעֲלָה גְּדוֹלָה שֶׁאֵין לְמַעְלָה מִמֶּנָּה– זֶה 2הַמַּחֲזִיק בְּיַד יִשְׂרָאֵל שֶׁמָּךְ וְנוֹתֵן לוֹ מַתָּנָה אוֹ הַלְוָאָה אוֹ עוֹשֶׂה עִמּוֹ שֻׁתָּפוּת אוֹ מַמְצִיא לוֹ מְלָאכָה כְּדֵי לְחַזֵּק אֶת יָדוֹ עַד שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ לַבְּרִיּוֹת לִשְׁאֹל, וְעַל זֶה נֶאֱמַר: “וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ… וָחַי עִמָּךְ” כְּלוֹמַר: הַחֲזֵק בּוֹ עַד שֶׁלֹּא יִפֹּל וְיִצְטָרֵךְ.
הלכה ח: פָּחוּת מִזֶּה- הַנּוֹתֵן צְדָקָה לָעֲנִיִּים 3וְלֹא יָדַע לְמִי נָתַן וְלֹא יָדַע הֶעָנִי מִמִּי לָקַח. שֶׁהֲרֵי זוֹ מִצְוָה לִשְׁמָהּ, כְּגוֹן 4לִשְׁכַּת חֲשָׁאִים שֶׁהָיְתָה בַּמִּקְדָּשׁ שֶׁהָיוּ הַצַּדִּיקִים נוֹתְנִין בָּהּ בַּחֲשַׁאי וְהָעֲנִיִּים בְּנֵי טוֹבִים מִתְפַּרְנְסִין מִמֶּנָּה בַּחֲשַׁאי.
5וְקָרוֹב לָזֶה- הַנּוֹתֵן לְתוֹךְ קֻפָּה שֶׁל צְדָקָה, וְלֹא יִתֵּן אָדָם לְתוֹךְ קֻפָּה שֶׁל צְדָקָה אֶלָּא אִם כֵּן יוֹדֵעַ שֶׁהַמְּמֻנֶּה נֶאֱמָן וְחָכָם וְיוֹדֵעַ לְהַנְהִיג כַּשּׁוּרָה, כְּרַבִּי חֲנַנְיָה בֶּן תְּרַדְיוֹן.
הלכה ט: פָּחוּת מִזֶּה- שֶׁיָּדַע הַנּוֹתֵן לְמִי יִתֵּן וְלֹא יָדַע הֶעָנִי מִמִּי לָקַח, כְּגוֹן גְּדוֹלֵי הַחֲכָמִים שֶׁהָיוּ הוֹלְכִין בְּסֵתֶר וּמַשְׁלִיכִין הַמָּעוֹת בְּפִתְחֵי הָעֲנִיִּים…
הלכה י: פָּחוּת מִזֶּה- שֶׁיָּדַע הֶעָנִי מִמִּי נָטַל וְלֹא יָדַע הַנּוֹתֵן, כְּגוֹן גְּדוֹלֵי הַחֲכָמִים שֶׁהָיוּ 6צוֹרְרִים הַמָּעוֹת בִּסְדִינֵיהֶן וּמַפְשִׁילִין לַאֲחוֹרֵיהֶן וּבָאִין הָעֲנִיִּים וְנוֹטְלִין כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָהֶם בּוּשָׁה.
הלכה יא: פָּחוּת מִזֶּה- שֶׁיִּתֵּן לוֹ בְּיָדוֹ 7קֹדֶם שֶׁיִּשְׁאַל.
הלכה יב: פָּחוּת מִזֶּה- שֶׁיִּתֵּן לוֹ אַחַר שֶׁיִּשְׁאַל.
הלכה יג: פָּחוּת מִזֶּה- שֶׁיִּתֵּן לוֹ 8פָּחוֹת מִן הָרָאוּי 9בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת.
הלכה יד: פָּחוּת מִזֶּה- שֶׁיִּתֵּן לוֹ 10בְּעֶצֶב.
ביאור:
1) שמונה מעלות– שמונה דרגות.
2) מחזיק ביד ישראל שמך– עוזר לאדם מישראל שֶׁנִּהְיָה עני ונותן לו עבודה או שֶׁמְּשַׁתֵּף אותו בַּעֲסָקָיו.
3) לא ידע למי נתן– כך המקבל אינו מתבייש כי איש לא יודע שהוא קיבל.
4) לשכת חשאים– קופה בבית המקדש שנתנו בה בַּחֲשַׁאי (בַּסֵּתֶר).
5) וקרוב לזה– דומה לכך.
6) צוררים המעות בסדיניהן– מניחים כסף על החלוק אינו מתבייש כי איש לא יודע שהוא קיבל.
4) לשכת חשאים– קופה בבית המקדש שנתנו בה בַּחֲשַׁאי (בַּסֵּתֶר).
5) וקרוב לזה– דומה לכך.
6) צוררים המעות בסדיניהן– מניחים כסף על החלוק שלהם מֵאָחוֹר, כך שיוכלו העניים לקחת בלי שֶׁיִּרְאוּ אותם.
7) קודם שישאל– לפני שהוא מבקש.
8) פחות מן הראוי– סכום נמוך ממה שיכול לתת באמת.
9) בסבר פנים יפות– בחיוך וּבְשִׂמְחָה.
10) בעצב– מַרְאֶה שאינו מעוניין לתת.
2. על פי תלמוד בבלי מסכת כתובות דף סז עמוד ב
מַר עוּקְבָּא- הָיָה עָנִי בִּשְׁכוּנָתוֹ, וְהָיָה רָגִיל בְּכָל יוֹם לִזְרֹק לוֹ אַרְבָּעָה זוּזִים בְּפֶתַח הַדֶּלֶת.
פַּעַם אַחַת אָמַר (הֶעָנִי): אֵלֵךְ וְאֶרְאֶה מִי עוֹשֶׂה עִמִּי טוֹבָה זוֹ.
אוֹתוֹ הַיּוֹם שָׁהָה (הִתְעַכֵּב) מַר עוּקְבָּא בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הַרְבֵּה וְהָלְכָה אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ.
כֵּיוָן שֶׁרָאָם הֶעָנִי שֶׁהֵם מִתְקָרְבִים לַדֶּלֶת- יָצָא אַחֲרֵיהֶם.
בָּרְחוּ וְנִכְנְסוּ שְׁנֵיהֶם 1לְתַנּוּר גָּרוּף, וְנִכְווּ רַגְלָיו שֶׁל מַר עוּקְבָּא.
אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ: תֵּן רַגְלֶיךָ עַל רַגְלָי.
2חָלְשָׁה דַּעְתּוֹ.
אָמְרָה לוֹ: אֲנִי מְצוּיָה בְּתוֹךְ הַבַּיִת 3וַהֲנָאָתִי קְרוֹבָה לָעֲנִיִּים.
4וְכָל כָּךְ לָמָּה?
מִשּׁוּם שֶׁאָמְרוּ: ‘נוֹחַ לוֹ לְאָדָם שֶׁיִּמְסֹר עַצְמוֹ לְתוֹךְ כִּבְשָׁן הָאֵשׁ 5וְאַל יַלְבִּין פְּנֵי חֲבֵרוֹ בָּרַבִּים’.
ביאור:
1) לתנור גרוף- תנור ענק שכבר כיבו אותו אך היה עדיין מאוד חם (הם ניסו להתחבא כדי שלא לבייש את העני).
2) חלשה דעתו- מר עוקבא הצטער כי הבין שאם רק הוא נִכְוָה בָּרַגְלַיִם כנראה שאשתו צדיקה יותר.
3) הנאתי קרובה- אני נותנת לעני אוכל והוא נהנה מכך מיד, ואתה נותן כסף ועובר זמן עד שהוא יכול להנות ממנו.
4) וכל כך למה?- מדוע התחבאו מר עוקבא ואשתו בתוך התנור?
5) ואל ילבין וכו’- שלא יבייש את חֲבֵרוֹ בפני אנשים.
בצדקה יש גם סדר קדימות:
- הגהות הרמ”א (רבינו משה איסרליש) על שולחן ערוך יורה דעה סימן רנא סעיף ג
פַּרְנָסַת עַצְמוֹ קוֹדֶמֶת לְכָל אָדָם…
וְאַחַר כָּךְ יַקְדִּים פַּרְנָסַת אָבִיו וְאִמּוֹ, אִם הֵם עֲנִיִּים, וְהֵם קוֹדְמִים לְפַרְנָסַת בָּנָיו.
וְאַחַר כָּךְ בָּנָיו, וְהֵם קוֹדְמִים לְאֶחָיו,
וְהֵם (אֶחָיו) קוֹדְמִים לִשְׁאָר קְרוֹבִים,
וְהַקְּרוֹבִים קוֹדְמִים לִשְׁכֵנָיו,
וּשְׁכֵנָיו לְאַנְשֵׁי עִירוֹ,
וְאַנְשֵׁי עִירוֹ לְעִיר אַחֶרֶת.
