הַיַּחַס הָרָאוּי לְחָבֵר

הַיַּחַס הָרָאוּי לְחָבֵר

בַּמִּשְׁנָה וּבְדִבְרֵי חֲכָמֵינוּ מוֹפִיעִים כְּלָלִים רַבִּים וּמַעֲשִׂים שֶׁיֵּשׁ לְהִזָּהֵר מֵהֶם בַּיַּחַס לְחָבֵר:

משנה מסכת אבות פרק ב משנה י

…רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:

^איְהִי כְבוֹד חֲבֵרָךְ חָבִיב עָלֶיךָ כְּשֶׁלָּךְ,

וְאַל תְּהִי נוֹחַ לִכְעוֹס…

פירוש קהתי (לר’ פנחס קהתי)

א. יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך – כְּשֵׁם שֶׁאֵינְךָ רוֹצֶה שֶׁיִּפְגְּעוּ בִּכְבוֹדְךָ, כָּךְ תְּהֵא נִזְהַר שֶׁלֹּא לִפְגֹּעַ בִּכְבוֹד חֲבֵרְךָ.

וְכֵן אִם רוֹאֶה אַתָּה אָדָם (אַחֵר) פּוֹגֵעַ בִּכְבוֹד חֲבֵרְךָ, יֵרָאֶה הַדָּבָר בְּעֵינֶיךָ כְּאִלּוּ פָּגְעוּ בִּכְבוֹדְךָ.

וְעוֹד, אִם רוֹאֶה אַתָּה שֶׁמְּכַבְּדִים אֶת חֲבֵרְךָ, ¹יִהְיֶה זֶה חָבִיב עָלֶיךָ, כְּאִלּוּ מְכַבְּדִים אוֹתְךָ.

ביאור:

1) יהיה זה חביב עליך– תִּשְׂמַח ותרגיש.

הַזְּהִירוּת בִּכְבוֹדוֹ שֶׁל הֶחָבֵר נֶחְשֶׁבֶת לְדָבָר חָשׁוּב, שֶׁבִּגְלָלוֹ זוֹכִים לְחָיֵי הָעוֹלָם הַבָּא:

תלמוד בבלי מסכת ברכות דף כח עמוד ב

¹כְּשֶׁחָלָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, נִכְנְסוּ תַּלְמִידָיו לְבַקְּרוֹ.

אָמְרוּ לוֹ: רַבֵּנוּ, לַמְּדֵנוּ אוֹרְחוֹת חַיִּים וְנִזְכֶּה בָּהֶן לְחָיֵי הָעוֹלָם הַבָּא.

אָמַר לָהֶם: הִזָּהֲרוּ בִּכְבוֹד חַבְרֵיכֶם…

²וְהוֹשִׁיבוּם בֵּין בִּרְכֵּי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים,

וּכְשֶׁאַתֶּם מִתְפַּלְּלִים –

^אדְּעוּ לִפְנֵי מִי אַתֶּם עוֹמְדִים,

³וּבִשְׁבִיל כָּךְ תִּזְכּוּ לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא.

פירוש רש”י

• דעו לפני מי וכו’ – כְּדֵי שֶׁתִּתְפַּלְּלוּ בְּיִרְאָה וּבְכַוָּנָה.

ביאור:

1) כשחלה – ועמד לָמוּת.

2) והושיבום בין ברכי– תדאגו שהילדים ילמדו תורה מפי חכמים.

3) ובשביל כך – וּבִזְכוּת (כל הדברים שאמרתי).

משנה מסכת אבות פרק ג משנה יב

רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר:

^אהֱוֵי קַל לְראֹשׁ ^בוְנוֹחַ לְתִשְׁחֹרֶת,

^גוֶהֱוֵי מְקַבֵּל אֶת כָּל הָאָדָם בְּשִׂמְחָה:

פירוש קהתי (לר’ פנחס קהתי)

א. הוי קל לראש – שֶׁתַּעֲשֶׂה אֶת עַצְמְךָ קַל וְזָרִיז כְּלַפֵּי אָדָם חָשׁוּב וְנִכְבָּד, לְשָׁרְתוֹ וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ.

ב. ונוח לתשחורת – כְּלַפֵּי אָדָם צָעִיר, שֶׁשַּׂעֲרוֹתָיו עֲדַיִן שְׁחֹרוֹת, אֵינְךָ מְחֻיָּב אָמְנָם ¹לְהָקֵל בִּכְבוֹדְךָ, אֲבָל עָלֶיךָ לְהִתְנַהֵג כְּלַפָּיו ²בְּנַחַת וּבִמְתִינוּת.

ג. והוי מקבל את כל האדם בשמחה – כָּל אָדָם שֶׁבָּא אֵלֶיךָ,

בֵּין זָקֵן בֵּין צָעִיר, בֵּין חָכָם וּבֵין ³הֶדְיוֹט, תְּקַבֵּל אוֹתוֹ בְּשִׂמְחָה

ביאור:

1) להקל בכבודך – לזלזל בַּכָּבוֹד שלך.

2) בנחת ובמתינות– בצורה נעימה ובסבלנות.

3) הדיוט – אדם פשוט.

בְּדֶרֶךְ דּוֹמָה, יֵשׁ לְהִזָּהֵר מִכָּל פְּגִיעָה בִּרְכוּשׁוֹ שֶׁל חֲבֵרֵנוּ:

משנה מסכת אבות פרק ב משנה יב

רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:

^איְהִי מָמוֹן חֲבֵרָךְ חָבִיב עָלֶיךָ כְּשֶׁלָּךְ.

פירוש קהתי (לר’ פנחס קהתי)

א. יהי ממון חברך חביב עליך כשלך – כְּשֵׁם שָׁאַתָּה שׁוֹמֵר עַל

¹מָמוֹנְךָ שֶׁלֹּא לְאַבְּדוֹ, כָּךְ הֱיֵה שׁוֹמֵר עַל ²מָמוֹן חֲבֵרְךָ.

וְאִם מָמוֹן חֲבֵרְךָ בְּסַכָּנָה, כְּגוֹן ³שֶׁסְּפִינָתוֹ מְטֹרֶפֶת בַּיָּם אוֹ טוֹבַעַת בַּנָּהָר, אוֹ שֶׁנָּפְלָה דְּלֵקָה בַּחֲצֵרוֹ, וְיֵשׁ בְּאֶפְשָׁרוּתְךָ לְהַצִּיל, עָלֶיךָ לִטְרֹחַ בַּהֲצַלַּת מָמוֹנוֹ כְּשֵׁם שֶׁהָיִיתָ טוֹרֵחַ, אִלּוּ מָמוֹנְךָ הָיָה בְּסַכָּנָה.

ביאור:

1) ממונך– הרכוש שֶׁלְךָ.

2) ממון חברך – הרכוש שלו.

3) שספינתו מטרפת – שספינתו טובעת

חֲכָמֵינוּ מְיַחֲסִים חֲשִׁיבוּת לֹא רַק לַמַּעֲשִׂים שֶׁלָּנוּ, אֶלָּא גַּם לַצּוּרָה וְלַדֶּרֶךְ שֶׁבָּהּ אָנוּ פּוֹנִים לְחָבֵר.

‘אבות דרבי נתן’ פרק יג אות ד

וֶהֱוֵי מְקַבֵּל אֶת כָּל הָאָדָם בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת.

כֵּיצַד?

מְלַמֵּד שֶׁאִם נָתַן אָדָם לַחֲבֵרוֹ כָּל מַתָּנוֹת טוֹבוֹת שֶׁבָּעוֹלָם,

¹וּפָנָיו כְּבוּשׁוֹת בָּאָרֶץ, ²מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ לֹא נָתַן לוֹ כְּלוּם.

אֲבָל הַמְּקַבֵּל אֶת חֲבֵרוֹ ³בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת – אֲפִלּוּ לֹא נָתַן לוֹ כְּלוּם,

מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ נָתַן לוֹ כָּל מַתָּנוֹת טוֹבוֹת שֶׁבָּעוֹלָם.

ביאור:

1) ופניו כבושות בארץ –

מביט לקרקע (כלומר: נתן בְּעֶצֶב).

2) מעלה עליו הכתוב – זה נחשב

(כאילו לא נתן).

3) בסבר פנים יפות – בחיוך וּבִמְאוֹר פָּנִים.

רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר בָּא לְלַמֵּד, כֵּיצַד צָרִיךְ אָדָם לְהִתְנַהֵג כְּלַפֵּי חֲבֵרוֹ הַשָּׁרוּי בִּמְתִיחוּת נַפְשִׁית, כְּגוֹן: בִּשְׁעַת כַּעֲסוֹ אוֹ צַעֲרוֹ וְכַדּוֹמֶה. שֶׁכֵּן עִקָּר גָּדוֹל הוּא בְּהִלְכוֹת דֶּרֶךְ אֶרֶץ, לַעֲשׂוֹת כָּל דָּבָר בִּמְקוֹמוֹ הַנָּכוֹן וּבִזְמַנּוֹ הָרָאוּי. וְדָבָר שֶׁלֹּא בִּזְמַנּוֹ וְשֶׁלֹּא בִּמְקוֹמוֹ לֹא רַק שֶׁאֵינוֹ מוֹעִיל אֶלָּא אַף מַזִּיק הוּא, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים (יבמות סה:): ‘כְּשֵׁם שֶׁמִּצְוָה עַל הָאָדָם לוֹמַר דָּבָר הַנִּשְׁמָע, כָּךְ מִצְוָה עַל הָאָדָם שֶׁלֹּא לוֹמַר דָּבָר שֶׁאֵינוֹ נִשְׁמָע‘.

(הקדמת קהתי למשנה)

משנה מסכת אבות פרק ד משנה יח

רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר:

^אאַל תְּרַצֶּה אֶת חֲבֵרְךָ בִּשְׁעַת כַּעְסוֹ,

^בוְאַל תְנַחֲמֶנּוּ בְּשָׁעָה ¹שֶׁמֵּתוֹ מֻטָּל לְפָנָיו,

^גוְאַל תִּשְׁתַּדֵּל לִרְאוֹתוֹ בִּשְׁעַת קַלְקָלָתוֹ.

פירוש קהתי

א. אל תרצה את חברך – אַל תְּפַיֵּס אֶת חֲבֵרְךָ בְּשָׁעָה שֶׁהוּא כּוֹעֵס, לְפִי שֶׁלֹּא יְקַבֵּל אֶת דְּבָרֶיךָ, וְאַף עָלוּל אַתָּה לְהַגְבִּיר אֶת כַּעְסוֹ.

ב. ואל תנחמנו בשעה שמתו מוטל לפניו – שֶׁבְּשָּׁעָה זוֹ, אֵין אָדָם מְקַבֵּל תַּנְחוּמִין.

ג. ואל תשתדל לראותו בשעת קלקלתו – בְּשָׁעָה שֶׁנִּכְשַׁל בַּחֵטְא, שֶׁהוּא ²מִתְבַּיֵּשׁ לְהֵרָאוֹת לִפְנֵי הַבְּרִיּוֹת. וְכֵן מוֹצְאִים בְּאָדָם הָרִאשׁוֹן, שֶׁכְּשֶׁהוּא חָטָא, לֹא נִגְלָה עֲלֵיהֶם הַקָּבָּ”ה עַד שֶׁעָשׂוּ חֲגוֹרוֹת, שֶׁכָּתוּב: ‘וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם חֲגוֹרוֹת’, וְאַחַר כָּךְ: ‘וַיִּשְׁמְעוּ אֶת קוֹל ה’ אֱלֹהִים’.

ביאור:

1) שמתו מטל לפניו – שעדיין לא קָבַר את הקרוב שלו שֶׁנִּפְטָר.

2) מתבייש להראות לפני הבריות– אינו רוצה   שאנשים יראו אותו במצב זה.