התגלות ה’ בשבעת ימי הבריאה

א בְּרֵאשִׁית בָּרָא אלקים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ  ב וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם וְרוּחַ אלקים מְרַחֶפֶת עַלפְּנֵי הַמָּיִם  ג וַיֹּאמֶר אלקים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר  ד וַיַּרְא אלקים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב וַיַּבְדֵּל אלקים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ  ה וַיִּקְרָא אלקים לָאוֹר יוֹם וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד :

ו וַיֹּאמֶר אלקים יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם  ז וַיַּעַשׂ אלקים אֶת הָרָקִיעַ וַיַּבְדֵּל בֵּין הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ וּבֵין הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ וַיְהִי כֵן  ח וַיִּקְרָא אלקים לָרָקִיעַ שָׁמָיִם וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם שֵׁנִי  :

ט וַיֹּאמֶר אלקים יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה וַיְהִי כֵן  י וַיִּקְרָא אלקים לַיַּבָּשָׁה אֶרֶץ וּלְמִקְוֵה הַמַּיִם קָרָא יַמִּים וַיַּרְא אלקים כִּי טוֹב  יא וַיֹּאמֶר אלקים תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע עֵץ פְּרִי עֹשֶׂה פְּרִי לְמִינוֹ אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ עַל הָאָרֶץ וַיְהִי כֵן  יב וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע לְמִינֵהוּ וְעֵץ עֹשֶׂה פְּרִי אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ לְמִינֵהוּ וַיַּרְא אלקים כִּי טוֹב  יג וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם שְׁלִישִׁי  :

יד וַיֹּאמֶר אלקים יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהַבְדִּיל בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים וּלְיָמִים וְשָׁנִים  טו וְהָיוּ לִמְאוֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ וַיְהִי כֵן  טז וַיַּעַשׂ אלקים אֶת שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים אֶת הַמָּאוֹר הַגָּדֹל לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה וְאֵת הַכּוֹכָבִים  יז וַיִּתֵּן אֹתָם אלקים בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ  יח וְלִמְשֹׁל בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה וּלְהַבְדִּיל בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ וַיַּרְא אלקים כִּי טוֹב  יט וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם רְבִיעִי  :

כ וַיֹּאמֶר אלקים יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה וְעוֹף יְעוֹפֵף עַל הָאָרֶץ עַל פְּנֵי רְקִיעַ הַשָּׁמָיִם  כא וַיִּבְרָא אלקים אֶת הַתַּנִּינִם הַגְּדֹלִים וְאֵת כָּל נֶפֶשׁ הַחַיָּה הָרֹמֶשֶׂת אֲשֶׁר שָׁרְצוּ הַמַּיִם לְמִינֵהֶם וְאֵת כָּל עוֹף כָּנָף לְמִינֵהוּ וַיַּרְא אלקים כִּי טוֹב  כב וַיְבָרֶךְ אֹתָם אלקים לֵאמֹר  פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הַמַּיִם בַּיַּמִּים וְהָעוֹף יִרֶב בָּאָרֶץ  כג וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם חֲמִישִׁי  :

כד וַיֹּאמֶר אלקים תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ בְּהֵמָה וָרֶמֶשׂ וְחַיְתוֹ אֶרֶץ לְמִינָהּ וַיְהִי כֵן  כה וַיַּעַשׂ אלקים אֶת חַיַּת הָאָרֶץ לְמִינָהּ וְאֶת הַבְּהֵמָה לְמִינָהּ וְאֵת כָּל רֶמֶשׂ הָאֲדָמָה לְמִינֵהוּ וַיַּרְא אלקים כִּי טוֹב  כו וַיֹּאמֶר אלקים נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל הָאָרֶץ וּבְכָל הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ  כז וַיִּבְרָא אלקים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אלקים בָּרָא אֹתוֹ  זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם  כח וַיְבָרֶךְ אֹתָם אלקים וַיֹּאמֶר לָהֶם אלקים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבְכָל חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל הָאָרֶץ  כט וַיֹּאמֶר אלקים הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת כָּל עֵשֶׂב זֹרֵעַ זֶרַע אֲשֶׁר עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ וְאֶת כָּל הָעֵץ אֲשֶׁר בּוֹ פְרִי עֵץ זֹרֵעַ זָרַע  לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה  ל וּלְכָל חַיַּת הָאָרֶץ וּלְכָל עוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל רוֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר בּוֹ נֶפֶשׁ חַיָּה אֶת כָּל יֶרֶק עֵשֶׂב לְאָכְלָה וַיְהִי כֵן  לא וַיַּרְא אלקים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם הַשִּׁשִּׁי  :

בא וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם  ב וַיְכַל אלקים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה  ג וַיְבָרֶךְ אלקים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ  כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אלקים לַעֲשׂוֹת :

הערות:

1,3 – מבנה של יום רגיל: ויאמר(פעמיים בשלישי ושישי, בהקבלה,)- ויהי כן (חריג: יום ה והאדם), וירא -כי טוב (חריג –לא מופיע ביום ב.). יום שישי מתפקד כיום כפול לגמרי (לחם משנה – ובמקום שבת. רשי: כפל ועשאה בשישי)

2 – בריאה – שלבים מיוחדים פעמיים לציון ההתחלה והסוף (ברא) ובאמצע – לתנינם ולחי, ולאדם (3). אם בריאה מציין צמצום של ה’ מובן כי בבריאת האדם הקב”ה כביכול מפנה עוד מקום..

4-5 – הבדלה ביום ראשון ושני: אור וחושך ובין מים עליונים לתחתונים. ביום רביעי ישנה הבדלה נוספת שנעשית ע”י המאורות – בתחילה להבדיל בין יום ולילה ואח”כ בין אור לחושך (שינוי במושג היום והלילה?). אחרי הבדלה  (תמיד בין ..ובין..) מופיעה קריאת שמות. כאשר קריאת השם ביום השני היא לדבר המבדיל – הרקיע, ובתחילת יום ג מופיעה קריאה לשני חלקים שהובדלו ע”י פעולת ההיקוות.

6 – הביטוי ויעש מופיע תמיד אחרי אמירה שקדמה לו לגבי אותה עשייה ובהתאמה – ב,ד,ו. (השורש נזכר גם לגבי העצים: עץ עושה פרי). אח”כ בחשיבה מקדימה לפני בריאת האדם. בסיכום העשיה ביום ו ושלוש פעמים לגבי השבת.

7 – מופיע לגבי קביעת המאורות ומזון האדם מהצומח.

8 – הדגים והעופות, ואח”כ האדם. (חיות-לא) וכן יום השבת.

9,10,11 – מופיעים רק בשבת. ה’ כלה את מלאכתו, שבת ממלאכתו, וע”כ ברך וקידש את יום השביעי.