סיכום
אין ספק שניתן לראות שינוי משמעותי ביחס לזוגיות בכלל ולאשה בפרט. העולם העתיק ראה את הקשר הזוגי כמצע להקמת משפחה גדולה ותו לא. לפי טענתנו מציאות זו היא תוצאה של קלקול שהעולם שואף לתקנו.
ככל שהעולם התקדם וזכתה האנושות לפעול לתיקונו של החטא הקדמון, הקשר הזוגי קיבל מקום משמעותי. תהליך זה הוא כה עוצמתי, עד שכיום ניתן לומר שהעולם עבר לקיצוניות השנייה, וישנה פגיעה ממשית ברצון המשותף של בני הזוג להקים משפחה .
הרב חרל”פ לימדנו איך להתייחס לתופעה שכזו[1]:
בזמן שמתעוררות תנועות בעולם, שיסודן הוא תמיד בגרעין נכון הנובע מאורה של תורה אלא שאותן ההתעוררויות כשיורדות למטה נפגשות ברוחות בלתי טהורות ומסולפות את דרכם לחורבן והשחתה, וצריכים תמיד לגלות יסודם של הגרעינים הללו במכוון שלהם בקדושה ובאמיתיות הטבע, ובזה מגינים ומצילים הרבה, וביחוד שגם הגרעינים שבקדושה מוצאים להם אופקים רבים ורחבים, וסוף סוף הם המנצחים ‘וְהָאֱלִילִים כָּלִיל יַחֲלֹף’.
עליית מעמדה של האשה הינו תהליך אלוקי מכוון, כמו כן הקשר המשפחתי ששם את הדגש על הזוגיות, אלא שישנם בעולמנו גילויים לא תמיד נכונים אשר בסופו של דבר יוצרים מציאות הפוכה ואף מבטלים את ייחודה של של המשפחה.
לכך אנו צריכים להתרומם למידה כזו שתראה קבל עם ועולם שניתן לחיות באהבה ובשמחה יחד עם משפחה גדולה. להוכיח במציאות על ידי מאות ואלפי בתי אב שניתן לחבר בין הדבקים, ושרק כך ניתן לחיות חיים שלמים אשר מקרבם נאהב את הבורא והבריאה.
[1] מי מרום ב’, עמוד נ”ו.
