חזרה בתשובה בימי עזרא ונחמיה

חזרה בתשובה בימי עזרא ונחמיה

לאחר גלות בית ראשטו, הַיְּהוּדִים חָזְרוּ מֵהַגּוֹלָה בְּבָבֶל לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כְּדֵי לִבְנוֹת אֶת יְרוּשָׁלַיִם וְאֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הַשֵּׁנִי, לאחר שכורש מלך בבבל נתן להם רשות לכך.

מִסְפַּר הַיְּהוּדִים שֶׁחָזְרוּ הָיָה מוּעָט, וּבִגְלַל הַצָּרוֹת וְהָאֲסוֹנוֹת, הֵם שָׁכְחוּ אֶת חֻקֵּי הַתּוֹרָה, חִלְּלוּ שַׁבָּת וְנָשְׂאוּ נָשִׁים גּוֹיוֹת.

עֶזְרָא וּנְחֶמְיָה, שֶׁהָיוּ מַנְהִיגֵי הָעָם, קוֹבְעִים תַּקָּנוֹת, בּוֹנִים אֶת הַחוֹמוֹת

וּמְסַיְּמִים אֶת הַבְּנִיָּה בְּכ”ה אֱלוּל.

הֵם קוֹרְאִים לְכָל הָעָם הַיּוֹשֵׁב בְּצִיּוֹן לָבוֹא לַאֲסֵפָה לִכְבוֹד חֲנֻכַּת הַחוֹמָה.

תַּאֲרִיךְ הָאֲסֵפָה נִקְבַּע לְא’ בְּתִשְׁרֵי, הוּא רֹאשׁ הַשָּׁנָה:

נחמיה פרק ח

(א) וַיֵּאָסְפוּ כָל הָעָם כְּאִישׁ אֶחָד… וַיֹּאמְרוּ לְעֶזְרָא הַסֹּפֵר לְהָבִיא אֶת סֵפֶר תּוֹרַת מֹשֶׁה אֲשֶׁר צִוָּה ה’ אֶת יִשְׂרָאֵל: (ב) וַיָּבִיא עֶזְרָא הַכֹּהֵן אֶת הַתּוֹרָה לִפְנֵי הַקָּהָל מֵאִישׁ וְעַד אִשָּׁה וְכֹל מֵבִין לִשְׁמֹעַ ^אבְּיוֹם אֶחָד ¹לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי: (ג) וַיִּקְרָא בוֹ… ^במִן הָאוֹר עַד מַחֲצִית הַיּוֹם… ^גוְאָזְנֵי כָל הָעָם אֶל סֵפֶר הַתּוֹרָה… (ה) וַיִּפְתַּח עֶזְרָא הַסֵּפֶר לְעֵינֵי כָל הָעָם… (ו) וַיְבָרֶךְ עֶזְרָא אֶת ה’ הָאֱלֹהִים הַגָּדוֹל וַיַּעֲנוּ כָל הָעָם אָמֵן אָמֵן ^2דבְּמֹעַל יְדֵיהֶם וַיִּקְּדוּ וַיִּשְׁתַּחֲוֻ לַה’ אַפַּיִם אָרְצָה:

1א. פירוש לפסוקים

^אביום אחד לחדש השביעי – הוּא יוֹם שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה.(רש”י)

^במן האור – מִן אוֹר הַבֹּקֶר.

^גואזני וגו’ – הָיוּ נוֹטִים אָזְנֵיהֶם לִשְׁמֹעַ אֶל דִּבְרֵי תוֹרָה. (מצודת דוד)

^דבמועל – מִלְּשׁוֹן הַעֲלָאָה וַהֲרָמָה. (מצודת ציון)

ביאור:

1) לחודש השביעי – חודש תשרי.

2) במועל ידיהם – בהרמת ידיים למעלה.

הָעַם עֲצוּבִים מְאֹד בִּגְלַל חֲטָאֵיהֶם, וְעֶזְרָא וּנְחֶמְיָה מְנַחֲמִים אוֹתָם:

נחמיה פרק ח

(ט) וַיֹּאמֶר נְחֶמְיָה וְעֶזְרָא הַכֹּהֵן הַסֹּפֵר לְכָל הָעָם ^אהַיּוֹם קָדֹשׁ הוּא לַה’ אֱלֹהֵיכֶם אַל תִּתְאַבְּלוּ וְאַל תִּבְכּוּ ^בכִּי בוֹכִים כָּל הָעָם כְּשָׁמְעָם אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה:

(י) וַיֹּאמֶר לָהֶם לְכוּ אִכְלוּ ¹מַשְׁמַנִּים וּשְׁתוּ ²מַמְתַקִּים וְשִׁלְחוּ ³מָנוֹת ^גלְאֵין נָכוֹן לוֹ כִּי קָדוֹשׁ הַיּוֹם לַאֲדֹנֵינוּ וְאַל תֵּעָצֵבוּ כִּי חֶדְוַת ה’ הִיא מָעֻזְּכֶם:

(יא) וְהַלְוִיִּם ^דמַחְשִׁים לְכָל הָעָם לֵאמֹר ^ההַסּוּ כִּי הַיּוֹם קָדֹשׁ וְאַל תֵּעָצֵבוּ: (יב) וַיֵּלְכוּ כָל הָעָם לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וּלְשַׁלַּח מָנוֹת וְלַעֲשׂוֹת שִׂמְחָה גְדוֹלָה כִּי הֵבִינוּ בַּדְּבָרִים אֲשֶׁר הוֹדִיעוּ לָהֶם:

2א. פירוש לפסוקים

^אהיום קדוש – כִּי יוֹם רֹאשׁ הַשָּׁנָה הוּא.

^בכי בוכים כל העם – מִפְּנֵי שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי.

^גלאין נכון לו – לָעֲנִי. (רש”י)

^דמחשים – מַשְׁתִּיקִים.

^ההסו – שִׁתְקוּ.

(מצודת ציון)

ביאור:

1) משמנים – מאכלים טובים.

2) ממתקים – משקאות מתוקים.

3) מנות לאין נכון לו – תדאגו לְאֹכֶל לָעֲנִיִּים.

בכל תקופה בתנ”ך אפשר למצוא חזרה בתושבה, אם של העם עצמו ואם של אנשים יחידים.