התנדבות הינה תופעה אנושית אשר קיימת בכל העולם, חוצת מגזרים, עמים ויבשות.בבסיסה קיים רצון אנושי טהור לעשות טוב עבור החברה והזולת ללא ציפייה לקבל תמורה על כך. הגדרות רבות ושונות ניתנו למושג זה ברחבי העולם, וכך גם בישראל. כאשר בוחנים את ההגדרות השונות למושג ‘התנדבות’, ניתן לראות כי שלוש תכונות עיקריות חזרו על עצמן בהגדרות השונות ברחבי העולם:
1. בחירה חופשית- ההתנדבות נעשית מתוך בחירה חופשית, ללא כל כפייה, חובה חוקית או מוסרית החלה על המתנדב. לפיכך, שירות צבאי או פעילות במסגרת ‘מחויבות אישית’[1] אינה תחשב כ’התנדבות’, עפ”י הגדרות המונח התנדבות המקובלות בישראל ובעולם.
2. ללא תשלום שכר- הפעילות ההתנדבותית נעשית ללא קבלת תשלום או תמורה כספית כלשהי, למעט החזר נסיעות למתנדבים.
3. על מנת להיטיב עם החברה או היחיד- הפעילות חייבת להיות מעשה חיובי, טוב אשר מטרתו להיטיב ולעזור לחברה או לזולת או לקדם מטרה כלשהי.
בישראל, אין הגדרה אחת, מוחלטת ומדויקת למונח התנדבות. מונח זה מקבל הגדרות שונות, בהקשרים שונים. ההגדרה הבולטת ביותר למושג זה ניתנה ב’חוק ביטוח מתנדבים של המוסד לביטוח לאומי’ (לא צוין), על פיו, מתנדב הוא:
“מי שפעל בהתנדבות, שלא בשכר למען זולתו, בכפוף להפניה מוקדמת מאת גוף ציבורי המוסמך להפנות מתנדבים, שנעשתה למטרות שיש בהן תועלת לאומית או ציבורית.”
לאחר הגדרה כוללת זו, מפרט החוק דוגמאות לפעולות אשר נעשו ללא שכר, לטובת המדינה או החברה ונחשבות כהתנדבות. כך למשל: אדם אשר עשה פעולה בשביל להציל את חייו או רכושו של זולתו, יחשב כמתנדב. כך גם אדם אשר ממלא תפקיד אבטחה ללא שכר או מתנדב במגן דוד אדום, וכן הלאה.
הגדרה נוספת למונח ‘התנדבות’, ניתנה בשנת 2005 ב’אמנת ההתנדבות של המועצה הלאומית להתנדבות בישראל’:
“מתנדב: אדם הפועל למען הזולת והחברה, מתוך רצון חופשי, וללא קבלת תמורה כלכלית עבור הפעולה ההתנדבותית.
התנדבות: תרומת זמן, שירות, מומחיות, ידע, יוקרה ו/או מערכת קשרים ע”י מתנדב, לפחות למשך פרק הזמן לגביו התחייב המתנדב, למען אנשים מוכרים (פרט לבני משפחה) ו/או לא מוכרים, לארגונים, למוסדות ולתנועות, לקהילה ו/או לסביבה.”
בהגדרה זו, ישנה התייחסות לפרט מסוים אשר מהווה את אחת השאלות הגדולות בנוגע להגדרת המושג ‘התנדבות’. האם פעילות טובה ועזרה ללא קבלת שכר, עבור בן משפחה, נחשבת כהתנדבות?
נחלקו ההגדרות השונות בנוגע לעניין זה, אך ברובן הוכרע, כי על מנת שפעילות תחשב כהתנדבותית, היא צריכה להעשות עבור אדם שאינו בן משפחה. וכך גם בישראל ” .. למען אנשים מוכרים (פרט לבני משפחה) ו/או לא מוכרים..”. (מעובד עפ”י ארנון, ל’ (2007)).