י”ג מידות
החלק היסודי והמרכזי של תפילת הסליחות הוא שלש עשרה מדות הרחמים שבהן מתגלה הקב”ה בעולם.
מהם שלוש עשרה מדות? מה פירושם ואיך הגיעו לסדור התפלה שלנו?
לאחר שבני ישראל חטאו בחטא העגל, הקב”ה רוצה להשמידם ומשה מבקש רחמים על ישראל. ה’ שומע לתפלתו, ומוסר לו את ה’מדות’ האלו:
- שמות פרק לד
(ה) וַיֵּרֶד ה’ בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם ה’:
(ו) וַיַּעֲבֹר ה’ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא אה’ ה’ באֵל רַחוּם וְחַנּוּן גאֶרֶךְ אַפַּיִם דוְרַב חֶסֶד הוֶאֱמֶת:
(ז) ו1נֹצֵר חֶסֶד זלָאֲלָפִים נֹשֵׂא חעָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה טוְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה יפֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל בָּנִים וְעַל בְּנֵי בָנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים: (ח) וַיְמַהֵר מֹשֶׁה וַיִּקֹּד אַרְצָה וַיִּשְׁתָּחוּ: (ט) וַיֹּאמֶר אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ אֲדֹנָי יֵלֶךְ נָא אֲדֹנָי בְּקִרְבֵּנוּ כִּי עַם קְשֵׁה עֹרֶף הוּא וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ
1א. פירוש רש”י
אה’ ה’ – 2מִדַּת הָרַחֲמִים הִיא, אַחַת – קֹדֶם שֶׁיֶּחְטָא, וְאַחַת- אַחַר שֶׁיֶּחְטָא וְיָשׁוּב.
באל – אַף זוֹ מִדַּת רַחֲמִים.
גארך אפים – 3מַאֲרִיךְ אַפּוֹ וְאֵינוֹ מְמַהֵר 4לִפָּרַע, שֶׁמָּא יַעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה.
דורב חסד – לַצְּרִיכִים חֶסֶד, שֶׁאֵין לָהֶם זְכֻיּוֹת כָּל כָּךְ.
הואמת – לְשַׁלֵּם שָׂכָר טוֹב לְעוֹשֵׂי רְצוֹנוֹ.
ונצר חסד – שֶׁהָאָדָם עוֹשֶׂה:
זלאלפים – לִשְׁנֵי אֲלָפִים דּוֹרוֹת.
חנושא עון ופשע – עֲווֹנוֹת – אֵלּוּ 5הַזְּדוֹנוֹת.
פְּשָׁעִים – אֵלּוּ 6הַמְּרָדִים, שֶׁאָדָם עוֹשֶׂה לְהַכְעִיס.
טונקה לא ינקה – לְפִי פְּשׁוּטוֹ מַשְׁמָע, 7שֶׁאֵינוֹ מְוַתֵּר עַל הֶעָוֹן לְגַמְרֵי, אֶלָּא 8נִפְרַע מִמֶּנּוּ מְעַט מְעָט.
וְרַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ: 9מְנַקֶּה הוּא- לַשָּׁבִים וְלֹא יְנַקֶּה- לְשֶׁאֵינָם שָׁבִים.
יפקד עון אבות על בנים – 10כְּשֶׁאוֹחֲזִים מַעֲשֵׂה אֲבוֹתֵיהֶם בִּידֵיהֶם.
ביאור:
1) נוצר חסד לאלפים – שומר וזוכר מַעֲשִׂים טובים במשך זמן ארוך.
2) מדת הרחמים היא– המִלה ‘הַשֵׁם’, שמבטאת את מידת הרחמים, כתובה פַּעֲמַיִם, פעם ראשונה לפני שֶׁיֶּחְטָא האדם ופעם שניה, לְאַחַר שֶׁיַּחְזֹר בתשובה על הַחֵטְא שֶׁעָשָׂה.
3) מאריך אפו – ממתין בסבלנות.
4) לפרע – להעניש.
5) הזדונות – חטאים שֶׁעָשָׂה בכוונה.
6) המרדים – עֲבֵרוֹת המיועדות להכעיס את ה’.
7) אינו מותר וכו’ – ה’ אינו מוחק את חֶטְאוֹ של האדם.
8) נפרע ממנו מעט מעט – מעניש אותו לאט לאט (וזה קל יותר מעונש אחד גדול).
9) מנקה הוא לשבים – מוחק את הַחֵטְא ואינו מעניש כלל את מי שתיקן את מַעֲשָׂיו.
10) כשאוחזים מעשה אבותיהם וכו’ – כשהילדים ממשיכים בדרך וּבָעֲבֵרוֹת שֶׁעָשׂוּ אבותיהם.
בַּתַלְמוּד מְתֹאָר הַיַּחַס שֶׁל ה’ לִתְפִלָּתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה:
- תלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף יז עמוד ב
1“וַיַּעֲבֹר ה’ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא”, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: …מְלַמֵּד שֶׁנִּתְעַטֵּף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כִּשְׁלִיחַ צִבּוּר,
2וְהֶרְאָה לוֹ לְמֹשֶׁה סֵדֶר תְּפִלָּה. אָמַר לוֹ: כָּל זְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל חוֹטְאִין – יַעֲשׂוּ לְפָנַי 3כַּסֵּדֶר הַזֶּה, וַאֲנִי מוֹחֵל (סוֹלֵחַ) לָהֶם.
ביאור:
1) ויעבר ה’ – רבי יוחנן דורש את המִלה ‘ויעבור’ במובן של ‘עָבַר לפני התיבה’. על פי דבריו, הקב”ה בעצמו מְלַמֵּד למשה רבינו את סדר אמירת י”ג מידות.
2) והראה לו – לימד אותו.
3) כסדר הזה – יְתַקְּנוּ את מַעֲשֵׂיהֶם ויאמרו ‘שלוש עֶשְׂרֵה מידות’.
