יז’ בתמוז-הסיבות לאבלות- חלק ג’

מַעֲמָדוֹת

בַּעַל הַקָּרְבָּן צָרִיךְ לַעֲמֹד לְיַד קָרְבָּנוֹ בִּשְׁעַת הַהַקְרָבָה, וְלָכֵן הִתְקִינוּ הַנְּבִיאִים הָרִאשׁוֹנִים עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מִשְׁמָרוֹת (קְבוּצוֹת) שֶׁל כֹּהֲנִים, לְוִיִּים וְיִשְׂרְאֵלִים (כְּלוֹמַר, חִלְּקוּ אֶת הָעָם לְ- 24 קְבוּצוֹת).

עַל כָּל מִשְׁמָר וּמִשְׁמָר הָיָה ‘מַעֲמָד’ בִּירוּשָׁלַיִם (כְּלוֹמַר, נְצִיגִים שֶׁל אוֹתָהּ קְבוּצָה שֶׁהָיוּ בְּתוֹרָנוּת בְּמֶשֶׁךְ שָׁבוּעַ שָׁלֵם). כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ הַתּוֹר שֶׁל הַ’מִּשְׁמָר’ לַעֲלוֹת לִירוּשָׁלַיִם, לַעֲבֹד בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּים הָיוּ עוֹלִים לִירוּשָׁלַיִם יַחַד עִם נְצִיגִים שֶׁל יִשְׂרָאֵל.

שְׁאָר אַנְשֵׁי הַמַעֲמָד נִשְׁאָרִים בְּעִיר אַחַת, מִתְפַּלְּלִים וְקוֹרְאִים אֶת תֵּאוּר בְּרִיאַת הָעוֹלָם בְּכָל יוֹם בְּאוֹתוֹ שָׁבוּעַ.

הובקעה העיר

הַנָּבִיא יִרְמְיָהוּ חַי בְּסוֹף תְּקוּפַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָרִאשׁוֹן. בַּנְּבוּאָה שֶׁלְּפָנֵינוּ הוּא מְתָאֵר אֶת תְּחִלַּת ^*הַמָּצוֹר (^*הַצָּבָא שֶׁל הָאוֹיֵב מַקִּיף אֶת הָעִיר וְלֹא מְאַפְשֵׁר לָצֵאת אוֹ לְהִכָּנֵס אֵלֶיהָ):

9. ספר ירמיה פרק נב

(ד) וַיְהִי בַשָּׁנָה הַתְּשִׁעִית ^אלְמָלְכֹו בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי בֶּעָשׂור לַחֹדֶשׁ בָּא נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל הוּא וְכָל חֵילוֹ עַל יְרוּשָׁלַיִם וַיַּחֲנוּ עָלֶיהָ וַיִּבְנוּ עָלֶיהָ ^בדָּיֵק סָבִיב: (ה) ^גוַתָּבֹא הָעִיר בַּמָּצֹור עַד ¹עַשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ צִדְקִיָּהוּ: (ו) ²בַּחֹדֶשׁ הָרְבִיעִי בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ וַיֶּחֱזַק הָרָעָב בָּעִיר וְלֹא הָיָה לֶחֶם לְעַם הָאָרֶץ: (ז) ^דוַתִּבָּקַע הָעִיר וְכָל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה יִבְרְחוּ וַיֵּצְאוּ מֵהָעִיר לַיְלָה דֶּרֶךְ שַׁעַר בֵּין הַחֹמֹתַיִם אֲשֶׁר עַל גַּן הַמֶּלֶךְ וְכַשְׂדִּים עַל הָעִיר סָבִיב וַיֵּלְכוּ דֶרֶךְ הָעֲרָבָה:,

 

9א. פירוש מצודת דוד

^אלמלכו – לְמַלְכוּת צִדְקִיָּהוּ.

^בדיק – הוּא ³מִגְדַּל הַנִּבְנֶה מוּל הָעִיר לְלָכְדָהּ.

^גותבוא העיר במצור – עָמְדָה הָעִיר וְהַמָּצוֹר סְבִיבָהּ.

^דותבקע העיר – בָּקְעוּ חוֹמָתָהּ, ⁴וּכְאִלּוּ נַעֲשֵׂית מֵעַצְמָהּ, כִּי אַנְשֵׁי יְרוּשָׁלַיִם הָיוּ חֲלוּשִׁים בָּרָעָב ⁵וְלֹא עָמְדוּ לְמוּלָם לְעַכֵּב עַל יָדָם.

ביאור:

1) עשתי עשרה שנה – השנה השתים עשרה.

2) בחדש הרביעי – חוד תמוז (ניסן הוא ה’חודש הראשון’).

3) מגדל הנבנה – מגדל שמעניק גוֹבָה והגנה לַתּוֹקְפִים  שמקיפים את העיר, שיוכלו לירות אל העיר הנצורה.

4) וכאילו נעשית מעצמה – חומת ירושלים נפלה מֵעָצְמָהּ, מבלי שֶׁיִּגְּעוּ בה.

5) ולא עמדו למולם – אנשי ירושלים לא יכלו לְהִלָּחֵם מול חַיָּלָיו של מלך בָּבֶל.

 

חכָמֵינוּ מְצַיְּנִים אֶת זְמַן תְּחִלַּת הַמָּצוֹר עַל יְרוּשָׁלַיִם, גַּם בִּתְקוּפַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הַשֵּׁנִי.

10. תלמוד בבלי מסכת תענית דף כח עמוד ב

¹בָּרִאשׁוֹנָה- הֻבְקְעָה הָעִיר בְּתִשְׁעָה בְּתַמּוּז,

²בַּשְּׁנִיָּה- בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בּוֹ.

ביאור:

1) בראשונה – בתקופת בית ראשון.

2) בשניה – בתקופת בית שני.

הובקעה העיר

הַנָּבִיא יִרְמְיָהוּ חַי בְּסוֹף תְּקוּפַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָרִאשׁוֹן. בַּנְּבוּאָה שֶׁלְּפָנֵינוּ הוּא מְתָאֵר אֶת תְּחִלַּת ^*הַמָּצוֹר (^*הַצָּבָא שֶׁל הָאוֹיֵב מַקִּיף אֶת הָעִיר וְלֹא מְאַפְשֵׁר לָצֵאת אוֹ לְהִכָּנֵס אֵלֶיהָ):

9. ספר ירמיה פרק נב

(ד) וַיְהִי בַשָּׁנָה הַתְּשִׁעִית ^אלְמָלְכֹו בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי בֶּעָשׂור לַחֹדֶשׁ בָּא נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל הוּא וְכָל חֵילוֹ עַל יְרוּשָׁלַיִם וַיַּחֲנוּ עָלֶיהָ וַיִּבְנוּ עָלֶיהָ ^בדָּיֵק סָבִיב: (ה) ^גוַתָּבֹא הָעִיר בַּמָּצֹור עַד ¹עַשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ צִדְקִיָּהוּ: (ו) ²בַּחֹדֶשׁ הָרְבִיעִי בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ וַיֶּחֱזַק הָרָעָב בָּעִיר וְלֹא הָיָה לֶחֶם לְעַם הָאָרֶץ: (ז) ^דוַתִּבָּקַע הָעִיר וְכָל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה יִבְרְחוּ וַיֵּצְאוּ מֵהָעִיר לַיְלָה דֶּרֶךְ שַׁעַר בֵּין הַחֹמֹתַיִם אֲשֶׁר עַל גַּן הַמֶּלֶךְ וְכַשְׂדִּים עַל הָעִיר סָבִיב וַיֵּלְכוּ דֶרֶךְ הָעֲרָבָה:,

 

9א. פירוש מצודת דוד

^אלמלכו – לְמַלְכוּת צִדְקִיָּהוּ.

^בדיק – הוּא ³מִגְדַּל הַנִּבְנֶה מוּל הָעִיר לְלָכְדָהּ.

^גותבוא העיר במצור – עָמְדָה הָעִיר וְהַמָּצוֹר סְבִיבָהּ.

^דותבקע העיר – בָּקְעוּ חוֹמָתָהּ, ⁴וּכְאִלּוּ נַעֲשֵׂית מֵעַצְמָהּ, כִּי אַנְשֵׁי יְרוּשָׁלַיִם הָיוּ חֲלוּשִׁים בָּרָעָב ⁵וְלֹא עָמְדוּ לְמוּלָם לְעַכֵּב עַל יָדָם.

ביאור:

1) עשתי עשרה שנה – השנה השתים עשרה.

2) בחדש הרביעי – חוד תמוז (ניסן הוא ה’חודש הראשון’).

3) מגדל הנבנה – מגדל שמעניק גוֹבָה והגנה לַתּוֹקְפִים  שמקיפים את העיר, שיוכלו לירות אל העיר הנצורה.

4) וכאילו נעשית מעצמה – חומת ירושלים נפלה מֵעָצְמָהּ, מבלי שֶׁיִּגְּעוּ בה.

5) ולא עמדו למולם – אנשי ירושלים לא יכלו לְהִלָּחֵם מול חַיָּלָיו של מלך בָּבֶל.

חֲכָמֵינוּ מְצַיְּנִים אֶת זְמַן תְּחִלַּת הַמָּצוֹר עַל יְרוּשָׁלַיִם, גַּם בִּתְקוּפַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הַשֵּׁנִי.

10. תלמוד בבלי מסכת תענית דף כח עמוד ב

¹בָּרִאשׁוֹנָה- הֻבְקְעָה הָעִיר בְּתִשְׁעָה בְּתַמּוּז,

²בַּשְּׁנִיָּה- בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בּוֹ.

ביאור:

1) בראשונה – בתקופת בית ראשון.

2) בשניה – בתקופת בית שני.

 

מַדּוּעַ הֶחֱלִיטוּ לָצוּם לְפִי הַתַּאֲרִיךְ שֶׁל בַּיִת שֵׁנִי וְלֹא שֶׁל בַּיִת רִאשׁוֹן?

 

11. שולחן ערוך (לרבי יוסף רארו) אורח חיים סימן תקמט סעיף ב

… מִפְּנֵי שֶׁאַף עַל פִּי ²שֶׁבָּרִאשׁוֹנָה הֻבְקְעָה ^אבְּט’ בּוֹ (בְּתַמּוּז),

כֵּיוָן ³שֶׁבַּשְּׁנִיָּה הֻבְקְעָה בְּי”ז בּוֹ, תִּקְּנוּ לְהִתְעַנּוֹת בְּי”ז בּוֹ מִשּׁוּם שֶׁחֻרְבַּן בַּיִת שֵׁנִי ⁴חָמוּר לָנוּ.

11א. משנה ברורה ס”ק ד (לרבי ישראל מאיר הכהן מראדין)

^אבט’ – וְלֹא רָצוּ לִגְזֹר גַּם בְּט’,

דְאֵין מָטְרִיחִין עַל הַצִּבּוּר יוֹתֵר מִדָאי.

ביאור:

1) דכתיב בקרא – שכתוב בפסוק.

2) בראשונה – בבית ראשון.

3) בשניה – בבית שני.

4) חמור לנו – החורבן של בית המקדש השני קשה יותר, כי עד היום ה’ לא בָּנָה את בית המקדש.