1. אמרתי משהו על הקב”ה (במובן טוב) אך עלתה בי מחשבה על ע”ז ואני חושש שאולי הרהרתי במחשבות של הע”ז לכמה רגעים על החפצים שהיו בקרבתי ח”ו או שה’ הוא ח”ו החפצים, זה היה עם כוונה ואח”כ חזרתי לכוון לה’, האם עשיתי עבירה?
2.האם יש דבר כזה “לצאת ידי חובת” בכוונות, ואם כן אשמח לגעת כיצד?
תוכן התשובה:
בס”ד
שלום רב,
עיסוק בכוונות שייך לרבנים מקובלים.
אם זה מאוד חשוב לך – אתה צריך ללכת ללמוד בישיבת מקובלים (אולי אחרי שנים רבות בישיבה, תתחיל להבין משהו בכוונות).
כרגע, תעסוק בצדדי הנגלה – בתורה, בעבודה ובגמילות חסדים.
בכל עניין ודבר תכוון תמיד בפשטות: לעבוד את הקב”ה באהבה ויראה.
אני ממליץ לך להתרכז בכל יום בברכת אהבה רבה \ אהבת עולם – שם מתפללים על הפנימיות בצורה פשוטה וברורה, כמו במשפט: “… ויחד לבבנו לאהבה וליראה את שמך…”
באשר לשאלה שלך אם עשית עבירה: במקום להתלבט, הכי טוב – פשוט תעשה תשובה.
אין קל ופשוט מכך, הקב”ה קרוב לשבים, ואז תדע שבכל מצב אתה נקי.
כך תנהג תמיד. אם יש לך חשש וספק שעברת עבירה –
אל תטריד את עצמך בשאלות, אל תסתבך.
תעשה מיד תשובה ותדע שאתה נקי וצלול ותחזור לעבוד את ה’ בשמחה.
