מותו של אהרון הכהן

מותו של אהרון הכהן

אהרון הכהן היה אדם משמעותי בעם ישראל, עוד לפני בחירתו של משה הוא הנהיג את עם ישראל במצרים, היה נמצא לידם ומנסה לעודדם.

מזמן בחירת משה ע”י הקב”ה, אהרון היה עוזרו הנאמן.

ואחר כך גם קיבל את תפקיד הכהן הגדול הראשון בעם ישראל.

לְאַחַר 40 שְׁנוֹת נְדוּדִים בַּמִּדְבָּר, לִקְרַאת הַכְּנִיסָה לָאָרֶץ, מַגִּיעַ זְמַנּוֹ שֶׁל אַהֲרֹן לָמוּת, התורה מאריכה ומפרטת את תיאור מותו. מדוע התורה ראתה לנכון לתאר לנו? מה אנו צריכים ללמוד מכך?

ספר במדבר פרק כ

(כב) וַיִּסְעוּ מִקָּדֵשׁ וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל ^אכָּל הָעֵדָה
הֹר הָהָר: (כג) וַיֹּאמֶר ה’ אֶל משֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן בְּהֹר הָהָר עַל גְּבוּל אֶרֶץ אֱדוֹם לֵאמֹר:

(כד) ¹יֵאָסֵף אַהֲרֹן אֶל עַמָּיו כִּי לֹא יָבֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עַל אֲשֶׁר מְרִיתֶם אֶת פִּי לְמֵי מְרִיבָה: (כה) ^בקַח אֶת אַהֲרֹן וְאֶת אֶלְעָזָר בְּנוֹ וְהַעַל אֹתָם הֹר הָהָר: (כו) וְהַפְשֵׁט אֶת אַהֲרֹן ^גאֶת בְּגָדָיו וְהִלְבַּשְׁתָּם אֶת אֶלְעָזָר בְּנוֹ וְאַהֲרֹן יֵאָסֵף וּמֵת שָׁם: (כז) וַיַּעַשׂ משֶׁה כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה’ וַיַּעֲלוּ אֶל הֹר הָהָר לְעֵינֵי כָּל הָעֵדָה: (כח) וַיַּפְשֵׁט משֶׁה אֶת אַהֲרֹן אֶת בְּגָדָיו וַיַּלְבֵּשׁ אֹתָם אֶת אֶלְעָזָר בְּנוֹ וַיָּמָת אַהֲרֹן שָׁם בְּרֹאשׁ הָהָר וַיֵּרֶד משֶׁה וְאֶלְעָזָר מִן הָהָר:
(כט) ^דוַיִּרְאוּ כָּל הָעֵדָה כִּי גָוַע אַהֲרֹן וַיִּבְכּוּ אֶת אַהֲרֹן שְׁלשִׁים יוֹם ^הכֹּל בֵּית יִשְׂרָאֵל:

ובמקום נוסף התורה כותבת לנו את תאריך הפטירה וגילו של אהרון בזמן מותו:

ספר במדבר פרק לג

(לח) וַיַּעַל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אֶל הֹר הָהָר עַל פִּי יְהֹוָה וַיָּמָת שָׁם בִּשְׁנַת הָאַרְבָּעִים לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ: (לט) וְאַהֲרֹן בֶּן שָׁלשׁ וְעֶשְׂרִים וּמְאַת שָׁנָה בְּמֹתוֹ בְּהֹר הָהָר:

רש”י מפרט את סדר מותו:

פירוש רש”י

^אכל העדה – ²כֻּלָּם שְׁלֵמִים וְעוֹמְדִים לְהִכָּנֵס לָאָרֶץ, שֶׁלֹּא הָיָה בָּהֶן אֶחָד מֵאוֹתָם ³שֶׁנִּגְזְרָה גְזֵרָה עֲלֵיהֶם, שֶׁכְּבָר כָּלוּ ⁴מֵתֵי מִדְבָּר…

^בקח את אהרן – בְּדִבְרֵי נִחוּמִים. אֱמוֹר לוֹ:

‘אַשְׁרֶיךָ שֶׁתִּרְאֶה ⁵כִּתְרְךָ נָתוּן לְבִנְךָ

מַה ⁶שֶּׁאֵין אֲנִי זַכַּאי לְכָךְ’.

^גאת בגדיו – אֶת בִּגְדֵי כְּהֻנָּה גְדוֹלָה הַלְבִּישֵׁהוּ, וְהַפְשִׁיטֵם מֵעָלָיו לְתִתָּם עַל בְּנוֹ בְּפָנָיו.

אָמַר לוֹ: הִכָּנֵס לַמְּעָרָה, וְנִכְנַס. רָאָה מִטָּה מֻצַּעַת וְנֵר דָּלוּק. אָמַר לוֹ: עֲלֵה לַמִּטָּה, וְעָלָה. פְּשׁוֹט יָדֶיךָ, וּפָשַׁט. ⁷קְמֹץ פִּיךָ, וְקָמַץ. עֲצוֹם עֵינֶיךָ, וְעָצַם.

מִיָּד ⁸חָמַד מֹשֶׁה לְאוֹתָהּ מִיתָה, וְזֶהוּ ⁹שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ: (דברים לב) ‘כַּאֲשֶׁר מֵת אַהֲרֹן אָחִיךָ’, מִיתָה שֶׁנִּתְאַוֵּיתָ לָהּ.

^דויראו כל העדה וגו’ – כְּשֶׁרָאוּ מֹשֶׁה וְאֶלְעָזָר יוֹרְדִים וְאַהֲרֹן לֹא יָרַד, אָמְרוּ: הֵיכָן הוּא אַהֲרֹן?

אָמַר לָהֶם: מֵת. אָמְרוּ לוֹ: אֶפְשָׁר ¹⁰מִי שֶׁעָמַד כְּנֶגֶד הַמַּלְאָךְ וְעָצַר אֶת הַמַּגֵּפָה יִשְׁלֹט בּוֹ מַלְאַךְ הַמָּוֶת? מִיָּד בִּקֵּשׁ מֹשֶׁה רַחֲמִים וְהֶרְאוּהוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לָהֶם ¹¹מֻטָּל בַּמִּטָּה, רָאוּ וְהֶאֱמִינוּ.

^הכל בית ישראל – הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים, לְפִי שֶׁהָיָה אַהֲרֹן רוֹדֵף שָׁלוֹם וּמֵטִיל אַהֲבָה בֵּין ¹²בַּעֲלֵי מְרִיבָה וּבֵין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ.

ביאור:

1) יאסף אהרן אל עמיו – הגיע זמנו למות.

2) כולם שלמים – האנשים הנכנסים לארץ ללא חטא.

3) שנגזרה גזרה עליהם – בזמן שֶׁחָטְאוּ המרגלים שהוציאו דִּבָּה על הארץ נענשו שלא להכנס לארץ.

4) כלו מתי מדבר – מתו כל האנשים שנענשו שלא יכנסו לארץ.

5) כתרך נתון לבנך – התפקיד שלך עובר לאלעזר בנך.

6) שאין אני זכאי – אני (משה) לא אֶזְכֶּה לראות את בני ממשיך בתפקיד שלי.

7) קמוץ – סגור (את הפה).

8) חמד – משה רצה לָמוּת בצורה דּוֹמָה לאהרן.

9) שנאמר לו – שה’ הבטיח למשה.

10) מי שעמד כנגד המלאך – אהרן כיפר על העם בַּמַּגֵּפָה (בפרשת קֹרַח ועדתו).

11) מוטל במיטה – העם ראה את אהרן שוכב מת על המיטה.

12) בעלי מריבה – אנשים שֶׁרָבִים בֵּינֵיהֶם.

כפי שראינו אהרון נגע לכל אחד. החיבור שלו לעם היה כה גדול, שכולם התאבלו עליו. ולנו לא נותר אלא ללמוד ממנו ערכים ומידות.