מצות ביקור חולים
מצות ביקור חולים הינה מצוה חשובה שחכמינו כתבו עליה הרבה ויש בה גם דינים וסעיפים.
מִצְוַת בִּקּוּר חוֹלִים נִרְמֶזֶת בַּתּוֹרָה בְּפָרָשַׁת וַיֵּרָא לְאַחַר הַתֵּאוּר שֶׁל אַבְרָהָם הַמְּקַיֵּם אֶת מִצְוַת הַמִּילָה בְּגִיל מְבֻגָּר.
- בראשית פרק יז, יח
(כד) וְאַבְרָהָם בֶּן תִּשְׁעִים וָתֵשַׁע שָׁנָה בְּהִמֹּלוֹ בְּשַׂר עָרְלָתוֹ: (כה) וְיִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ בֶּן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה בְּהִמֹּלוֹ אֵת בְּשַׂר עָרְלָתוֹ: (כו) בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה נִמּוֹל אַבְרָהָם וְיִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ: (כז) וְכָל אַנְשֵׁי בֵיתוֹ יְלִיד בָּיִת וּמִקְנַת כֶּסֶף מֵאֵת בֶּן נֵכָר נִמֹּלוּ אִתּוֹ: (א) וַיֵּרָא אֵלָיו ה’ בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם.
1ב. רש”י
)א( וירא אליו – לְבַקֵּר אֶת הַחוֹלֶה. אָמַר רַבִּי חָמָא בָּר חֲנִינָא: 1יוֹם שְׁלִישִׁי לְמִילָתוֹ הָיָה וּבָא הקב”ה וְשָׁאַל בִּשְׁלוֹמוֹ:
ביאור:
- יום השלישי למילתו – היום השלישי מאז שאברהם מַל את עצמו (שהוא היום הקשה ביותר)
- תלמוד בבלי מסכת סוטה דף יד עמוד א
וְאָמַר רַבִּי חָמָא בְּרַבִּי חֲנִינָא, 1מַאי דִּכְתִיב: ‘אַחֲרֵי ה’ אֱלֹהֵיכֶם תֵּלֵכוּ’? וְכִי אֶפְשָׁר לוֹ לְאָדָם לְהַלֵּךְ אַחַר שְׁכִינָה? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: ‘כִּי ה’ אֱלֹהֶיךָ אֵשׁ אֹכְלָה הוּא’!
אֶלָּא: 2לְהַלֵּךְ אַחַר מִדּוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא,
מַה הוּא מַלְבִּישׁ עֲרוּמִּים, דִּכְתִיב: ‘וַיַּעַשׂ ה’ אֱלֹהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּישֵׁם’ – אַף אַתָּה הַלְבֵּשׁ עֲרוּמִּים;
הקב”ה בִּיקֵּר חוֹלִים, דִּכְתִיב: ‘וַיֵּרָא אֵלָיו ה’ בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא’, אַף אַתָּה בַּקֵּר חוֹלִים;
הקב”ה נִחֵם אֲבֵלִים, דִּכְתִיב: ‘וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יִצְחָק בְּנוֹ’, אַף אַתָּה נַחֵם אֲבֵלִים;
הקב”ה קָבַר מֵתִים, דִּכְתִיב: 3‘וַיִּקְבֹּר אוֹתוֹ בָּגַּיא’, אַף אַתָּה קְבֹר מֵתִים.
ביאור:
1) מאי דכתיב – מה פירוש הפסוק.
2) להלך אחר מידותיו – לנהוג במידותיו של הקב”ה.
3) ויקבור אותו בגיא – ה’ טיפל בעצמו בקבורתו של משה.
כיצד מקיימים מצוות ביקור חולים
האם למצווה זו יש כמות? שיעור?
- תלמוד בבלי מסכת נדרים דף לט עמוד ב
בִּקּוּר חוֹלִים 1אֵין לָהּ שִׁעוּר.
מַאי ‘אֵין לָהּ שִׁעוּר’…?
אָמַר אַבַּיֵי: אֲפִלּוּ 2גָּדוֹל אֵצֶל קָטָן.
רָבָא אָמַר: אֲפִלּוּ מֵאָה פְּעָמִים בַּיּוֹם.
אָמַר רַבִּי אַחָא בַּר חֲנִינָא: כָּל הַמְּבַקֵּר חוֹלֶה – נוֹטֵל 3אֶחָד מִשִּׁשִּׁים בְּצַעֲרוֹ.
ביאור:
1) אין לה שיעור – אין כמות מוגבלת.
2) גדול – אדם חשוב.
3) אחד משישים – הַכַּוָּנָה: מֵקֵל עַל הַהַחְלָמָה.
- רמב”ם הלכות אבל פרק יד
הלכה ד
בִּקּוּר חוֹלִים מִצְוָה עַל הַכֹּל, אֲפִלּוּ 1גָּדוֹל מְבַקֵּר אֶת הַקָּטָן,
וּמְבַקְּרִין הַרְבֵּה פְּעָמִים בַּיּוֹם, וְכָל הַמּוֹסִיף מְשֻׁבָּח וּבִלְבַד 2שֶׁלֹּא יַטְרִיחַ,
וְכָל הַמְּבַקֵּר אֶת הַחוֹלֶה כְּאִלּוּ נָטַל חֵלֶק מֵחָלְיוֹ וְהֵקֵל מֵעָלָיו, וְכָל שֶׁאֵינוֹ מְבַקֵּר כְּאִלּוּ שׁוֹפֵךְ דָּמִים.
הלכה ה
…וְאֵין מְבָקְּרִין לֹא חוֹלֵי מֵעַיִים וְלֹא חוֹלֵי הָעַיִן, וְלֹא מֵחוּשֵׁי הָרֹאשׁ, מִפְּנֵי 3שֶׁהַבִּקּוּר קָשֶׁה לָהֶם.
הלכה ו
הַנִּכְנָס לְבַקֵּר אֶת הַחוֹלֶה… מִתְעַטֵּף וְיוֹשֵׁב 4לְמַטָּה מִמְּרַאֲשׁוֹתָיו וּמְבַקֵּשׁ עָלָיו רַחֲמִים וְיוֹצֵא.
ביאור:
1) גדול – אדם מבוגר, אדם חשוב.
2) שלא יטריח – הביקור לא יכביד על החולה.
3) הביקור קשה להם – מפריע להם ומכביד עליהם.
4) למטה מראשותיו –מקובל שהשכינה נמצאת עִם החולה מעל לראשו, ולכן יושבים במקום אחר.
- תלמוד בבלי מסכת שבת דף יב עמוד א
הַנִּכְנָס לְבַקֵּר אֶת הַחוֹלֶה…
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: “הַמָּקוֹם (הקב”ה) יְרַחֵם עָלֶיךָ וְעַל חוֹלֵי יִשְׂרָאֵל“.
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: “הַמָּקוֹם יְרַחֵם עָלֶיךָ *בְּתוֹךְ חוֹלֵי יִשְׂרָאֵל“…
וְאָמַר רַבִּי חֲנִינָא: מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ חוֹלֶה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ צָרִיךְ *שֶׁיְּעָרְבֶנּוּ בְּתוֹךְ חוֹלֵי יִשְׂרָאֵל…
5א. רש”י לדף יב
שיערבנו בתוך חולי ישראל – שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁכּוֹלְלָן עִם הָאֲחֵרִים, תְּפִלָּתוֹ נִשְׁמַעַת בִּזְכוּתָן שֶׁל רַבִּים.
- ספר חרדים
מִצְוַת בִּקּוּר חוֹלִים… עָנָף אֶחָד מֵהַמִּצְוָה, דִכְשֶׁיִּרְאֶה חֲבֵירוֹ בְּצַעַר, יִצְטַעֵר בְּלִבּוֹ וְיִתְפַּלֵּל וִיבַקֵּשׁ עָלָיו רַחֲמִים. וְהַמְּבַקֵּר אֶת הַחוֹלֶה וְלֹא בִּקֵּשׁ עָלָיו רַחֲמִים, לֹא קִיֵּם מִצְוַת בִּקּוּר חוֹלִים.
- תלמוד בבלי בבא בתרא דף קטז עמוד א
אָמְרוּ: “כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ חוֹלֶה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ יֵלֵךְ אֵצֶל חָכָם וִיבַקֵּשׁ עָלָיו רַחֲמִים”.
- דרכי משה על טור יורה דעה
וּמִנְהָג זֶה בְּצָרְפַת, שֶׁכָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ חוֹלֶה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, מְבַקֵּשׁ לִפְנֵי הָרַב הַתּוֹפֵס יְשִׁיבָה, שֶׁיְּבָרֵךְ אוֹתוֹ. וּמִזֶּה נָהֲגוּ בְּכָל הַמְּדִינוֹת לְבָרֵךְ הַחוֹלֶה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, וּלְבַקֵּשׁ עָלָיו רַחֲמִים.
- תלמוד בבלי מסכת נדרים דף מ עמוד א
מַעֲשֶׂה בְּתַלְמִיד אֶחָד מִתַּלְמִידֵי רַבִּי עֲקִיבָא שֶׁחָלָה. לֹא נִכְנְסוּ חֲכָמִים לְבַקְּרוֹ, וְנִכְנַס רַבִּי עֲקִיבָא לְבַקְּרוֹ, וּבִשְׁבִיל שֶׁכִּבְּדוּ וְרִיבְּצוּ לְפָנָיו (ניקו את חדרו)
חַיָה (החלים והבריא).
אָמַר לוֹ: רַבִּי, הֶחֱיִּיתָנִי!
יָצָא רַבִּי עֲקִיבָא וְדָרַשׁ: כָּל מִי שֶׁאֵין מְבַקֵּר חוֹלִים – כְּאִלּוּ שׁוֹפֵךְ דָּמִים.
9א. רש”י
כְּאִלּוּ שׁוֹפֵךְ דָּמִים – מִפְּנֵי שֶׁבְּנֵי אָדָם שֶׁנִּכְנָסִין לְבַקְּרוֹ עוֹשִׂים לוֹ כָּל צְרָכָיו.
מצות ביקור חולים
מצות ביקור חולים הינה מצוה חשובה שחכמינו כתבו עליה הרבה ויש בה גם דינים וסעיפים.
מִצְוַת בִּקּוּר חוֹלִים נִרְמֶזֶת בַּתּוֹרָה בְּפָרָשַׁת וַיֵּרָא לְאַחַר הַתֵּאוּר שֶׁל אַבְרָהָם הַמְּקַיֵּם אֶת מִצְוַת הַמִּילָה בְּגִיל מְבֻגָּר.
- בראשית פרק יז, יח
(כד) וְאַבְרָהָם בֶּן תִּשְׁעִים וָתֵשַׁע שָׁנָה בְּהִמֹּלוֹ בְּשַׂר עָרְלָתוֹ: (כה) וְיִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ בֶּן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה בְּהִמֹּלוֹ אֵת בְּשַׂר עָרְלָתוֹ: (כו) בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה נִמּוֹל אַבְרָהָם וְיִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ: (כז) וְכָל אַנְשֵׁי בֵיתוֹ יְלִיד בָּיִת וּמִקְנַת כֶּסֶף מֵאֵת בֶּן נֵכָר נִמֹּלוּ אִתּוֹ: (א) וַיֵּרָא אֵלָיו ה’ בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם.
1ב. רש”י
)א( וירא אליו – לְבַקֵּר אֶת הַחוֹלֶה. אָמַר רַבִּי חָמָא בָּר חֲנִינָא: 1יוֹם שְׁלִישִׁי לְמִילָתוֹ הָיָה וּבָא הקב”ה וְשָׁאַל בִּשְׁלוֹמוֹ:
ביאור:
- יום השלישי למילתו – היום השלישי מאז שאברהם מַל את עצמו (שהוא היום הקשה ביותר)
- תלמוד בבלי מסכת סוטה דף יד עמוד א
וְאָמַר רַבִּי חָמָא בְּרַבִּי חֲנִינָא, 1מַאי דִּכְתִיב: ‘אַחֲרֵי ה’ אֱלֹהֵיכֶם תֵּלֵכוּ’? וְכִי אֶפְשָׁר לוֹ לְאָדָם לְהַלֵּךְ אַחַר שְׁכִינָה? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: ‘כִּי ה’ אֱלֹהֶיךָ אֵשׁ אֹכְלָה הוּא’!
אֶלָּא: 2לְהַלֵּךְ אַחַר מִדּוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא,
מַה הוּא מַלְבִּישׁ עֲרוּמִּים, דִּכְתִיב: ‘וַיַּעַשׂ ה’ אֱלֹהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּישֵׁם’ – אַף אַתָּה הַלְבֵּשׁ עֲרוּמִּים;
הקב”ה בִּיקֵּר חוֹלִים, דִּכְתִיב: ‘וַיֵּרָא אֵלָיו ה’ בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא’, אַף אַתָּה בַּקֵּר חוֹלִים;
הקב”ה נִחֵם אֲבֵלִים, דִּכְתִיב: ‘וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יִצְחָק בְּנוֹ’, אַף אַתָּה נַחֵם אֲבֵלִים;
הקב”ה קָבַר מֵתִים, דִּכְתִיב: 3‘וַיִּקְבֹּר אוֹתוֹ בָּגַּיא’, אַף אַתָּה קְבֹר מֵתִים.
ביאור:
1) מאי דכתיב – מה פירוש הפסוק.
2) להלך אחר מידותיו – לנהוג במידותיו של הקב”ה.
3) ויקבור אותו בגיא – ה’ טיפל בעצמו בקבורתו של משה.
כיצד מקיימים מצוות ביקור חולים
האם למצווה זו יש כמות? שיעור?
- תלמוד בבלי מסכת נדרים דף לט עמוד ב
בִּקּוּר חוֹלִים 1אֵין לָהּ שִׁעוּר.
מַאי ‘אֵין לָהּ שִׁעוּר’…?
אָמַר אַבַּיֵי: אֲפִלּוּ 2גָּדוֹל אֵצֶל קָטָן.
רָבָא אָמַר: אֲפִלּוּ מֵאָה פְּעָמִים בַּיּוֹם.
אָמַר רַבִּי אַחָא בַּר חֲנִינָא: כָּל הַמְּבַקֵּר חוֹלֶה – נוֹטֵל 3אֶחָד מִשִּׁשִּׁים בְּצַעֲרוֹ.
ביאור:
1) אין לה שיעור – אין כמות מוגבלת.
2) גדול – אדם חשוב.
3) אחד משישים – הַכַּוָּנָה: מֵקֵל עַל הַהַחְלָמָה.
- רמב”ם הלכות אבל פרק יד
הלכה ד
בִּקּוּר חוֹלִים מִצְוָה עַל הַכֹּל, אֲפִלּוּ 1גָּדוֹל מְבַקֵּר אֶת הַקָּטָן,
וּמְבַקְּרִין הַרְבֵּה פְּעָמִים בַּיּוֹם, וְכָל הַמּוֹסִיף מְשֻׁבָּח וּבִלְבַד 2שֶׁלֹּא יַטְרִיחַ,
וְכָל הַמְּבַקֵּר אֶת הַחוֹלֶה כְּאִלּוּ נָטַל חֵלֶק מֵחָלְיוֹ וְהֵקֵל מֵעָלָיו, וְכָל שֶׁאֵינוֹ מְבַקֵּר כְּאִלּוּ שׁוֹפֵךְ דָּמִים.
הלכה ה
…וְאֵין מְבָקְּרִין לֹא חוֹלֵי מֵעַיִים וְלֹא חוֹלֵי הָעַיִן, וְלֹא מֵחוּשֵׁי הָרֹאשׁ, מִפְּנֵי 3שֶׁהַבִּקּוּר קָשֶׁה לָהֶם.
הלכה ו
הַנִּכְנָס לְבַקֵּר אֶת הַחוֹלֶה… מִתְעַטֵּף וְיוֹשֵׁב 4לְמַטָּה מִמְּרַאֲשׁוֹתָיו וּמְבַקֵּשׁ עָלָיו רַחֲמִים וְיוֹצֵא.
ביאור:
1) גדול – אדם מבוגר, אדם חשוב.
2) שלא יטריח – הביקור לא יכביד על החולה.
3) הביקור קשה להם – מפריע להם ומכביד עליהם.
4) למטה מראשותיו –מקובל שהשכינה נמצאת עִם החולה מעל לראשו, ולכן יושבים במקום אחר.
- תלמוד בבלי מסכת שבת דף יב עמוד א
הַנִּכְנָס לְבַקֵּר אֶת הַחוֹלֶה…
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: “הַמָּקוֹם (הקב”ה) יְרַחֵם עָלֶיךָ וְעַל חוֹלֵי יִשְׂרָאֵל“.
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: “הַמָּקוֹם יְרַחֵם עָלֶיךָ *בְּתוֹךְ חוֹלֵי יִשְׂרָאֵל“…
וְאָמַר רַבִּי חֲנִינָא: מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ חוֹלֶה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ צָרִיךְ *שֶׁיְּעָרְבֶנּוּ בְּתוֹךְ חוֹלֵי יִשְׂרָאֵל…
5א. רש”י לדף יב
שיערבנו בתוך חולי ישראל – שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁכּוֹלְלָן עִם הָאֲחֵרִים, תְּפִלָּתוֹ נִשְׁמַעַת בִּזְכוּתָן שֶׁל רַבִּים.
- ספר חרדים
מִצְוַת בִּקּוּר חוֹלִים… עָנָף אֶחָד מֵהַמִּצְוָה, דִכְשֶׁיִּרְאֶה חֲבֵירוֹ בְּצַעַר, יִצְטַעֵר בְּלִבּוֹ וְיִתְפַּלֵּל וִיבַקֵּשׁ עָלָיו רַחֲמִים. וְהַמְּבַקֵּר אֶת הַחוֹלֶה וְלֹא בִּקֵּשׁ עָלָיו רַחֲמִים, לֹא קִיֵּם מִצְוַת בִּקּוּר חוֹלִים.
- תלמוד בבלי בבא בתרא דף קטז עמוד א
אָמְרוּ: “כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ חוֹלֶה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ יֵלֵךְ אֵצֶל חָכָם וִיבַקֵּשׁ עָלָיו רַחֲמִים”.
- דרכי משה על טור יורה דעה
וּמִנְהָג זֶה בְּצָרְפַת, שֶׁכָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ חוֹלֶה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, מְבַקֵּשׁ לִפְנֵי הָרַב הַתּוֹפֵס יְשִׁיבָה, שֶׁיְּבָרֵךְ אוֹתוֹ. וּמִזֶּה נָהֲגוּ בְּכָל הַמְּדִינוֹת לְבָרֵךְ הַחוֹלֶה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, וּלְבַקֵּשׁ עָלָיו רַחֲמִים.
- תלמוד בבלי מסכת נדרים דף מ עמוד א
מַעֲשֶׂה בְּתַלְמִיד אֶחָד מִתַּלְמִידֵי רַבִּי עֲקִיבָא שֶׁחָלָה. לֹא נִכְנְסוּ חֲכָמִים לְבַקְּרוֹ, וְנִכְנַס רַבִּי עֲקִיבָא לְבַקְּרוֹ, וּבִשְׁבִיל שֶׁכִּבְּדוּ וְרִיבְּצוּ לְפָנָיו (ניקו את חדרו)
חַיָה (החלים והבריא).
אָמַר לוֹ: רַבִּי, הֶחֱיִּיתָנִי!
יָצָא רַבִּי עֲקִיבָא וְדָרַשׁ: כָּל מִי שֶׁאֵין מְבַקֵּר חוֹלִים – כְּאִלּוּ שׁוֹפֵךְ דָּמִים.
9א. רש”י
כְּאִלּוּ שׁוֹפֵךְ דָּמִים – מִפְּנֵי שֶׁבְּנֵי אָדָם שֶׁנִּכְנָסִין לְבַקְּרוֹ עוֹשִׂים לוֹ כָּל צְרָכָיו.
