לאחר מלחמת ששת הימים
השבר הגדול ביחס לספר יהושע קרה אחרי מלחמת ששת הימים. לאה מזור כתבה כך: “הקמת המדינה ומוסדותיה רופפו את המתח הלאומי והציוני, ובשנות השישים, אחרי שתי מלחמות, התחיל מיתוס יהושע להעיק. אצל רבים הוא לא סימל יותר את הגבורה והצלחת כיבוש הארץ אלא לאומיות, מיליטריזם וחוסר רגישות לצרכיו של הפרט”[1]. הניצחון במלחמה נתפס כהגשמת חזון הציונות וכמימוש הבטחת ה’. כיבוש ארץ ישראל עד הירדן הביא איתו מציאות חדשה, פליטים החיים תחת השלטון הישראלי. מציאות זו גרמה לחלק מהציבור בישראל לפתח רגשות אשמה כלפי ציבור הפליטים וסבלם. רגשות האשמה כלפי אותם הפליטים העלו שאלות על אותם תושבי ארץ כנען בזמן כיבוש יהושע. שאלות אלו ביטאו ביקורת על ספר יהושע, האם אנו רשאים לבוא לארץ ולכבוש אותה מיד היושבים בה? הדאגה לפרט הלכה והתחזקה ומאידך הערכים הלאומים הלכו ונשחקו.
יחס זה כלפי ספר יהושע גרם להעלות שאלה לגבי הוראתו של ספר זה בבתי הספר, יש שרצו להפחית או לבטל את לימודו בבתי הספר. משה גרינברג ניסח את הקושי שבהוראת ספר יהושע[2]:
החמורה שבבעיות הוראת ספר יהושע היא הסכנה שהתלמיד יחיל את מסר סיפור הכיבוש על מצבנו היו: האויב הכנעני = האויב הערבי, והדרך הנאותה לטפל בו היא גירוש והחרמה. סכנה זו היא כה רבה שיש מקום לשאול, האם באמת רשאים אנו ללמד את הספר הזה היום במדינתנו? […] הרע בעיכשוו המסר של ספר יהושע הוא, שאם מדמים תלמידינו את האויב של ימינו לכנענים, הוא נתפס כהתגלמות הרע המוחלט אשר אין להעלות על הדעת הידברות והשלמה עמו. יחס כזה השולל צלם אלוקים מציבור שלם, מעודד ומצדיק התייחסות בלתי אנושית אליו ומתיר כל מעשה אכזרי בו (במקביל לגזירת החרם המקראי). בנסיבות ימינו מכאן ולהתבהמות רק פסע.
הפתרון שמצא גרינברג לקושי זה הוא לשלב קטעים מהמדרש בלימוד ספר יהושע, קטעים אלו יכולים לעזור לתלמידים לראות תפיסות שונות ולהבין את המורכבות של הספר. להרחבה בנושא המדרש וספר יהושע עיין במאמרו של גבריאל חיים כהן[3].
יאיר זקוביץ התייחס גם הוא לבעיה בהוראת ספר יהושע[4]. בדבריו מראה זקוביץ שגם בספר יהושע יש קולות שונים, לא כל ספר יהושע שבוי בקסם הכיבוש השלם. זקוביץ מביא לדוגמא את פרקים יג – יז שמבטאים תפיסה אחרת לגמרי. הפתיחה ליחידה זו אומרת כך: “וִיהוֹשֻׁעַ זָקֵן בָּא בַּיָּמִים וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֵלָיו אַתָּה זָקַנְתָּה בָּאתָ בַיָּמִים וְהָאָרֶץ נִשְׁאֲרָה הַרְבֵּה מְאֹד לְרִשְׁתָּהּ”[5]. לדעתו אין להימנע מללמד את ספר יהושע, לימוד הספר אינו מחייב הזדהות עם ערכיו. לפי זקוביץ דווקא בגלל שספר יהושע רחוק מעולמם של התלמידים יש ללמד אותו על מנת לעמוד על האמת ולזהות את הגישות השונות ביחס לכיבוש העולות מתוך הספר עצמו.
[1] מזור, תשס”ד, עמ’ 39.
[2] גרינברג, תשמ”ו, עמ’ 15‑16.
[3] כהן גבריאל חיים, תשס”ד, 47‑59.
[4] זקוביץ, תשס”ד, 11‑20.
[5] יהושע פרק יג פסוק א.
מחבר המאמר הינו סהר מזרחי- מחנך בבית ספר יהלום, מעלות.
