צדקה תציל ממוות לצדקה יש כח. נלמד מה כוחה של מצות הצדקה תלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף טז עמוד ב וְאָמַר רַבִּי יִצְחָק: אַרְבָּעָה דְּבָרִים 1מְקָרְעִין גְּזַר דִּינוֹ שֶׁל אָדָם, אֵלּוּ הֵן: צְדָקָה, 2צְעָקָה, שִׁנּוּי הַשֵּׁם, וְשִׁנּוּי מַעֲשֶׂה. צְדָקָה – דִּכְתִיב (משלי י) “וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת”… ביאור: 1) מקרעין גזר דינו– עוזרים…
בזמן ברכת המזון אין לענות עד אמירת ‘אל יחסרנו’ בסוף ברכה רביעית, לפני תחילת הרחמן. אך מכיון והנך בשלבים הראשונים והתורה מלמדת אותנו ללכת שלב שלב, אם הנך מרגיש שאם יחשף לבני המשפחה העובדה שהנך מברך, הדבר יגרום לנסיגה, אפשר לסמוך על השיטה הסוברת שבין ברכה לברכה ניתן לענות לשאלה. [גם לשיטה זו אין ליזום…
“יאזן אוכל”: ישנה חשיבות לכל מאכל, לעוצמתו, לכוח שבו, משמעות הכשרות, ועוד. מה אתה אוכל איך אתה אוכל כמה אתה אוכל למה אתה אוכל עפ”י הרמב”ם: “לפיכך צריך להרחיק אדם עצמו מדברים המאבדין את הגוף, ולהנהיג עצמו בדברים המברין (המבריאים) והמחלימים…” עפ”י הרמב”ן – רבי משה בן נחמן: “שהמאכלים מתקנים בריאות הגוף…שהמאכלים הרעים מחלישים הגוף…
בלי רוגז יאזן אוכל וירבה תנועה “בלי רוגז”: ישנה משמעות גדולה לחשיבה חיובית וכמובן ללימוד ויישום כלים להפגת מתחים. עפ”י הרבי מלובאביץ’: “מערכת החיסון של אנשים שרוחם בריאה ואופטימית, לדוגמה, חזקה יותר…” עפ”י קיצור שולחן ערוך ל”ב – שמירת הגוף על פי הטבע (מבוסס על דברי הרמב”ם בהלכות דעות): “הרוצה לשמור את הבריאות, צריך לדעת…
הרבי מלובאביץ’, הרב מנחם מענדל שניאורסון, מתייחס לחשיבות הרבה לגוף בריא, בדבריו מתוך הספר “הדרך לחיים של משמעות”: “גופנו אינו משהו שמותר לנהוג בו כרצוננו. גופנו שייך לה’, אשר נתן לנו אותו כדי שנטפל בו, כאמצעי לנשיאת הנשמה במשך החיים… אסור לנו להזיק לגופנו… מחובתנו לאכול היטב, לנוח, לשמור על כושר, ולנהוג בגוף בכבוד…
שִׁבְעָה עֲשַׂר בְּתַמּוּז הוּא יוֹם צוֹם לְעַם יִשְׂרָאֵל. עַם יִשְׂרָאֵל מִתְאַבֵּל קָרוֹב לְאַלְפַּיִם שָׁנִים עַל חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בְּט’ בְּאָב. אַךְ לְיוֹם נוֹרָא זֶה קָדְמוּ מְאֹרָעוֹת קַשִּׁים שֶׁהֵבִיאוּ לְחֻרְבַּן הַמִּקְדָּשׁ: בַּעֲשָׂרָה בְּטֵבֵת –הֵחֵל הַמָּצוֹר עַל יְרוּשָׁלָיִם. בְּי”ז בְּתַמּוּז – הִצְלִיחַ הָאוֹיֵב לִפְרֹץ אֶת הַחוֹמָה וּלְהִכָּנֵס לִירוּשָׁלָיִם. נִלְמַד עַל הַסִּבּוֹת לַאֲבֵלוּת שֶׁאָנוּ נוֹהֲגִים בְּיוֹם שִׁבְעָה…
בּוּטל התמיד אַחַת הַמִּצְווֹת הַקְּבוּעוֹת בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, הַמֻּטֶּלֶת עַל כָּל עַם יִשְׂרָאֵל, הִיא הַקְרָבַת קָרְבַּן תָּמִיד שֶׁל שַׁחַר וְקָרְבַּן תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבָּיִם. ספר במדבר פרק כח (א) וַיְדַבֵּר ה’ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: (ב) צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אֶת אקָרְבָּנִי בלַחְמִי גלְאִשַּׁי רֵיחַ נִיחֹחִי דתִּשְׁמְרוּ לְהַקְרִיב לִי הבְּמוֹעֲדוֹ: (ג) וְאָמַרְתָּ לָהֶם זֶה הָאִשֶּׁה…
מַעֲמָדוֹת בַּעַל הַקָּרְבָּן צָרִיךְ לַעֲמֹד לְיַד קָרְבָּנוֹ בִּשְׁעַת הַהַקְרָבָה, וְלָכֵן הִתְקִינוּ הַנְּבִיאִים הָרִאשׁוֹנִים עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מִשְׁמָרוֹת (קְבוּצוֹת) שֶׁל כֹּהֲנִים, לְוִיִּים וְיִשְׂרְאֵלִים (כְּלוֹמַר, חִלְּקוּ אֶת הָעָם לְ- 24 קְבוּצוֹת). עַל כָּל מִשְׁמָר וּמִשְׁמָר הָיָה ‘מַעֲמָד’ בִּירוּשָׁלַיִם (כְּלוֹמַר, נְצִיגִים שֶׁל אוֹתָהּ קְבוּצָה שֶׁהָיוּ בְּתוֹרָנוּת בְּמֶשֶׁךְ שָׁבוּעַ שָׁלֵם). כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ הַתּוֹר שֶׁל הַ’מִּשְׁמָר’ לַעֲלוֹת לִירוּשָׁלַיִם, לַעֲבֹד בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ,…
שרף אפוסטומוס את התורה יוֹסֵף בֶּן מַתִּתְיָהוּ הָיָה אֶחָד הַמְּפַקְּדִים שֶׁל הַיְּהוּדִים בַּמֶּרֶד נֶגֶד הָרוֹמָאִים. לְאַחַר נְפִילַת הַגָּלִיל בִּידֵי הָרוֹמָאִים, עָבַר לְצַד הָרוֹמָאִי, שִׁנָּה אֶת שְׁמוֹ לְיוֹסֵפוּס פְלָבְיוּס וְכָתַב אֶת הַהִיסְטוֹרְיָה שֶׁל אוֹתָם יָמִים. הוּא מְתָאֵר בְּסִפּוּרוֹ אֶת הַמִּקְרֶה שֶׁל חִלּוּל סֵפֶר הַתּוֹרָה. ספר התודעה פרק 32 (על פי יוֹסֵפוּס פְּלָבְיוּס – יוסף בן מתתיהו)…
ט”ו בשבט הוא חג שאינו כשאר החגים. הוא אינו מופיע בתורה, ולמעשה הפעם הראשונה שאנחנו פוגשים אותו הוא במשנה במסכת ראש השנה שם המשנה מציינת את ראשי השנים השונים: “ארבעה ראשי שנים הם: באחד בניסן-ראש השנה למלכים ולרגלים באחד באלול- ראש השנה למעשר בהמה … באחד בתשרי ראש השנה לשנים ולשמיטין וליובלות, לנטיעה ולירקות. באחד…
