מִדַּת הַוַּתְּרָנוּת
מִדַּת הַוַּתְּרָנוּת כֻּלָּנוּ אוֹהֲבִים מְאֹד לְקַבֵּל תַּפְקִידִים חֲשׁוּבִים. כֵּיצַד עָלֵינוּ לִנְהֹג כְּשֶׁיֵּשׁ כַּמָּה אֲנָשִׁים שֶׁמְּעֻנְיָנִים בְּתַפְקִיד – הַאִם אָנוּ צְרִיכִים לְוַתֵּר? וּמַדּוּעַ שֶׁהָאֲחֵרִים לֹא יְוַתְּרוּ? בַּתּוֹרָה, בַּנְּבִיאִים וּבְדִבְרֵי חֲכָמֵינוּ, אָנוּ לוֹמְדִים עַל אֲנָשִׁים גְּדוֹלִים שֶׁוִּתְּרוּ. הַפַּעַם נַעֲסֹק בְּכָךְ. בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִתְלוֹנְנִים פְּעָמִים רַבּוֹת נֶגֶד ה’ וְנֶגֶד מֹשֶׁה. בְּאַחַת הַתְּלוּנוֹת מְסַפֶּרֶת הַתּוֹרָה: במדבר פרק יא (י)…
