שבט לוי ועבודתם במשכן

עבודת המשכן מלכתחילה היתה נתונה כל בכורות עם ישראל. בכל משפחה אשר יש בה בכור, הוא היה אמור לעבוד בבית המקדש. מה השתנה? מה קרה ששינה את המצב והקב”ה החליט אחרת?

חֵטְא הָעֵגֶל

מֹשֶׁה עוֹלֶה לְהַר סִינַי לְאַחַר מַעֲמַד מַתַּן תּוֹרָה וְנִשְׁאַר שָׁם 40 יוֹם. בְּנֵי יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים וּבוֹנִים עֵגֶל מִזָּהָב. לְאַחַר שֶׁהוּא יוֹרֵד מֵהַר סִינַי וְרוֹאֶה אֶת הָרִקּוּדִים וְהַמְּחוֹלוֹת סְבִיב עֵגֶל הַזָּהָב, מֹשֶׁה מְחַפֵּשׂ מִתְנַדְּבִים שֶׁיַּעֲנִישׁוּ אֶת אֵלּוּ שֶׁחָטְאוּ בָּעֵגֶל.

שמות פרק לב

(כו) וַיַּעֲמֹד מֹשֶׁה בְּשַׁעַר הַמַּחֲנֶה וַיֹּאמֶר ^אמִי לַה’ אֵלָי וַיֵּאָסְפוּ אֵלָיו ^בכָּל בְּנֵי לֵוִי: (כז) וַיֹּאמֶר לָהֶם כֹּה אָמַר ה’ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל שִׂימוּ אִישׁ חַרְבּוֹ עַל יְרֵכוֹ עִבְרוּ וָשׁוּבוּ מִשַּׁעַר לָשַׁעַר בַּמַּחֲנֶה וְהִרְגוּ אִישׁ אֶת ^גאָחִיו וְאִישׁ אֶת רֵעֵהוּ וְאִישׁ אֶת קְרֹבוֹ: (כח) וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי לֵוִי כִּדְבַר מֹשֶׁה וַיִּפֹּל מִן הָעָם בַּיּוֹם הַהוּא כִּשְׁלֹשֶׁת אַלְפֵי אִישׁ:
(כט) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה ^ד1מִלְאוּ יֶדְכֶם הַיּוֹם לַה’ כִּי אִישׁ בִּבְנוֹ וּבְאָחִיו וְלָתֵת עֲלֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה:

8א. פירוש רש”י

^אמי לה’ אלי – יָבֹא אֵלַי.

^בכל בני לוי – מִכָּאן שֶׁכָּל הַשֵּׁבֶט ²כָּשֵׁר.

^גאחיו – ³מֵאִמּוֹ הוּא, וְהוּא מִיִּשְׂרָאֵל.

^דמלאו ידכם – ⁴אַתֶּם הַהוֹרְגִים אוֹתָם, בְּדָבָר זֶה ⁵תִּתְחַנְּכוּ לִהְיוֹת כֹּהֲנִים ⁶לַמָּקוֹם.

ביאור:

1) מלאו ידכם – לְשׁוֹן התחלה, תתחילו תפקיד חדש.

2) כשר – שלא עבדו לָעֵגֶל.

3) מאמו הוא והוא מישראל – אפילו אדם שֶׁיֵּשׁ לו אח מאמא משותפת.

4) אתם – בני לֵוִי.

5) תתחנכו – תקבלו זכות להיות כֹּהֲנִים.

6) למקום – לה’.

לָמַדְנוּ אִם כֵּן, שֶׁשֵּׁבֶט לֵוִי נִשְׁאֲרוּ נֶאֱמָנִים לַה’ וְלֹא חָטְאוּ בְּחֵטְא הָעֵגֶל.

יֵשׁ שֶׁמַּבְחִינִים בַּהֶבְדֵּל בֵּין בִּטּוּיִים דוֹמִים לְעַם יִשְׂרָאֵל, הָמוֹפִיעִים בַּתּוֹרָה:

כַּאֲשֶׁר כָּתוּב בַּמִּקְרָא “בְּנֵי יִשְׂרָאֵל”, הַכַּוָּנָה לְבָנָיו שֶׁל ה’.

וְכַאֲשֶׁר מֻזְכָּר “הָעָם” אוֹ כְּשֶׁהקב”ה אוֹמֵר לְמֹשֶׁה, “עַמְּךָ”– הַכַּוָּנָה הִיא לָ‘עֵרֶב רַב’, שֶׁהֵם גּוֹיִים שֶׁהִצְטָרְפוּ לְעַם יִשְׂרָאֵל בִּיצִיאַת מִצְרָיִם.

הַלֵוִיִּם בַּמִּשְׁכָּן

וְאָכֵן, הַלְוִיִּם זוֹכִים לְתַפְקִיד חָשׁוּב בַּמִּשְׁכָּן:

15. במדבר פרק א

(מח) וַיְדַבֵּר ה’ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר… (נ) וְאַתָּה הַפְקֵד אֶת הַלְוִיִּם עַל מִשְׁכַּן הָעֵדֻת וְעַל כָּל כֵּלָיו וְעַל כָּל אֲשֶׁר לוֹ הֵמָּה יִשְׂאוּ אֶת הַמִּשְׁכָּן וְאֶת כָּל כֵּלָיו וְהֵם יְשָׁרְתֻהוּ וְסָבִיב לַמִּשְׁכָּן יַחֲנוּ:
(נא) וּבִנְסֹעַ הַמִּשְׁכָּן יוֹרִידוּ אֹתוֹ הַלְוִיִּם וּבַחֲנֹת הַמִּשְׁכָּן יָקִימוּ אֹתוֹ הַלְוִיִּם וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת… (נג) ^אוְהַלְוִיִּם יַחֲנוּ סָבִיב לְמִשְׁכַּן הָעֵדֻת וְלֹא יִהְיֶה קֶצֶף עַל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְשָׁמְרוּ הַלְוִיִּם אֶת מִשְׁמֶרֶת מִשְׁכַּן הָעֵדוּת…

15א. פירוש אבן עזרא (רבי אברהם אבן עזרא)

^אוהלוים יחנו– פֵּרוּשׁ הַכָּתוּב לְמַעְלָה:

לָמָּה יָחֲנוּ סָבִיב?

שֶׁלֹּא יִקְרַב אֶל הַמִּשְׁכָּן אֶחָד מֵעֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיָמוּת.

16. דברים פרק י

(ח) ^אבָּעֵת הַהִוא ²הִבְדִּיל ה’ אֶת שֵׁבֶט הַלֵּוִי לָשֵׂאת אֶת אֲרוֹן בְּרִית ה’ ^בלַעֲמֹד לִפְנֵי ה’ לְשָׁרְתוֹ וּלְבָרֵךְ בִּשְׁמוֹ עַד הַיּוֹם הַזֶּה: (ט) ^געַל כֵּן לֹא הָיָה לְלֵוִי חֵלֶק וְנַחֲלָה עִם אֶחָיו ^דה’ הוּא נַחֲלָתוֹ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה’ אֱלֹהֶיךָ לוֹ:

16א. פירוש לפסוקים

^אבעת ההיא הבדיל ה’ את שבט הלוי – בָּעֵת הַהִיא שֶׁל מַעֲשֶׂה הָעֵגֶל, שֶׁמָּצְאוּ חֵן בְּעֵינֵי ¹הַמָּקוֹם, כְּדִכְתִיב: “וַיֵּאָסְפוּ אֵלָיו כָּל בְּנֵי לֵוִי”. (רשב”ם)

^בלעמוד לפני ה’ לשרתו ולברך בשמו – הַכֹּהֲנִים, וְהוּא נְשִׂיאַת כַּפָּיִם.

^געל כן לא היה ללוי חלק – לְפִי שֶׁהֻבְדְּלוּ לַעֲבוֹדַת מִזְבֵּחַ וְאֵינָן פְּנוּיִין לַחֲרֹשׁ וְלִזְרֹעַ.

^דה’ הוא נחלתו – נוֹטֵל פְּרָס מְזֻמָּן ³מִבֵּית הַמֶּלֶךְ. (רש”י)

ביאור:

המקום– הקדוש ברוך הוא.
הבדיל – הִפְרִישׁ.
מבית המלך – מהקב”ה.

יָדוּעַ שֶׁהַבְּכוֹרִים קְדוֹשִׁים לַה’. לָכֵן, הֵם אֵלּוּ שֶׁאֲמוּרִים הָיוּ לַעֲבֹד בַּמִּקְדָּשׁ.
מַדּוּעַ נִבְחֲרוּ בְּנֵי שֵׁבֶט לֵוִי לַעֲבֹד בִּמְקוֹמָם?

17. במדבר פרק ג

(יא) וַיְדַבֵּר ה’ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: (יב) וַאֲנִי הִנֵּה לָקַחְתִּי אֶת הַלְוִיִּם ^אמִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל ¹תַּחַת כָּל בְּכוֹר פֶּטֶר רֶחֶם מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהָיוּ לִי הַלְוִיִּם:
(יג) כִּי לִי כָּל בְּכוֹר בְּיוֹם הַכֹּתִי כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם הִקְדַּשְׁתִּי לִי כָל בְּכוֹר בְּיִשְׂרָאֵל מֵאָדָם עַד בְּהֵמָה לִי יִהְיוּ אֲנִי ה’:

17א. פירוש רש”י

^אמתוך בני ישראל – …לְפִי שֶׁהָיְתָה ²הָעֲבוֹדָה בַּבְּכוֹרוֹת, וּכְשֶׁחָטְאוּ בָּעֵגֶל, ³נִפְסְלוּ, וְהַלְוִיִּם, שֶׁלֹּא עָבְדוּ עֲבוֹדָה זָרָה, נִבְחֲרוּ ⁴תַּחְתֵּיהֶם.

ביאור:

1) תחת – במקום הַבְּכוֹרִים.

2) העבודה – עבודת בית המקדש היתה צריכה לְהֵעָשׂוֹת.

3) נפסלו – בְּכוֹרוֹת ישראל לא שֵׁרְתוּ את ה’ בַּמִּקְדָּשׁ בגלל חלקם בחֵטְא הָעֵגֶל.

4) תחתיהם – במקומם.