שאלה:
לָמַדְתִּי שֶׁיֵּשׁ מִצְוָה לִשְׂמֹחַ בַּחַג, וּבִמְיֻחָד בְּחַג הַסֻּכּוֹת שֶׁנִּקְרָא גַּם “זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ”. אֵיךְ מְקַיְּמִים אֶת הַמִּצְוָה הַזֹּאת? הַאִם הַכַּוָּנָה הִיא לְכָל דָּבָר שֶׁמְּשַׂמֵּחַ אוֹתִי?
תְּשׁוּבָה:
רֵאשִׁית, נַקְדִּים וְנֹאמַר שֶׁבֶּאֱמֶת קַיֶּמֶת מִצְוָה מְיֻחֶדֶת לִשְׂמֹחַ בִּשְׁלֹשֶׁת הָרְגָלִים – בְּחַג הַסֻּכּוֹת, בְּחַג הַפֶּסַח וּבְחַג הַשָּׁבוּעוֹת. אֵין מִצְוָה כַּזֹאת בְּשַׁבָּתוֹת אוֹ בְּמוֹעֲדִים אֲחֵרִים, לַמְרוֹת שֶׁגַּם בַּיָּמִים אֵלּוּ יֵשׁ עִנְיַן לִשְׂמֹחַ. דָּבָר זֶה מְלַמֵּד אוֹתָנוּ שֶׁיֵּשׁ הַגְדָּרוֹת מְיֻחָדוֹת לְמִצְוַת הַשִּׂמְחָה שֶׁל הָרְגָלִים.
בִּמְקוֹרוֹת בַּדַּף לָמַדְנוּ אֶת הַהֲלָכָה מִתּוֹךְ הָרַמְבָּ”ם, וְאֶפְשָׁר לְסַכֵּם שֶׁמִּצְוַת הַשִּׂמְחָה שֶׁל הָרֶגֶל בָּאָה לֵידֵי בִּטּוּי בַּסְּעוּדוֹת שֶׁעוֹשִׂים עִם בָּשָׂר וְיַיִן, בִּקְנִיַּת בְּגָדִים חֲדָשִׁים וּבַחֲלוּקַת מַמְתָּקִים מְיֻחָדִים לַיְּלָדִים.
כְּדַאי לָדַעַת שֶׁדֻּגְמָאוֹת אֵלּוּ הֵם הַדְּבָרִים שֶׁחוֹבָה לַעֲשׂוֹת אוֹתָם כְּדֵי לִשְׂמֹחַ בְּרֶגֶל, אֲבָל יֶשְׁנָם גַּם דְּרָכִים נוֹסָפוֹת לְקַיֵּם אֵת מִצְוַת הַשִּׂמְחָה. אִם מִישֶׁהוּ שָׂמֵחַ כְּשֶׁהוּא שָׁר וְרוֹקֵד, אָז מִצְוָה לָשִׁיר וְלִרְקֹד בַּחַג. אִם מִישֶׁהוּ שָׂמֵחַ כַּאֲשֶׁר הוּא מְטַיֵּל, אָז יֵשׁ מִצְוָה לְטַיֵּל. נְצַטֵּט אֶת הַכְּלָל לִדְבָרִים אֵלּוּ מִתּוֹך דְבָרָיו שֶׁל הָרַב מְלַמֵּד בִּ”פְנִינֵי הָלְכָה”: כָּל דָּבָר שֶׁמְּשַׂמֵּחַ אֶת לְבָבוֹ שֶׁל הָאָדָם בִּכְלָל הַמִּצְוָה לִשְׂמֹחַ בַּחַג, וּבִכְלָל זֶה שִׁירָה, רִקּוּד וְטִיּוּל… אֻמְנָם שֶׁלֹּא כְּמוֹ הַסְּעוּדוֹת, הַבְּגָדִים וְלִמּוּד הַתּוֹרָה, שֶׁחוֹבָה לִשְׂמֹחַ בָּהֶם בְּחַג, כָּל שְׁאָר הַדְּבָרִים הַמְּשַׂמְּחִים הֵם רְשׁוּת, שֶׁכָּל הַשָּׂמֵחַ בָּהֶם – מִצְוָה שֶׁיַעֲשֵׂם, וּמִי שֶׁאֵינוֹ שָׂמֵחַ בָּהֶם – אֵינוֹ צָרִיךְ לַעֲשׂוֹתָם”.
לְסִכּוּם, חוֹבָה לַעֲרֹךְ סְעוּדוֹת מְיֻחָדוֹת וְלִקְנוֹת בְּגָדִים חֲדָשִׁים כְּדֵי לִשְׂמֹחַ בַּחַג, וּמֵעֵבָר לְכָךְ, יֶשְׁנָהּ מִצְוָה לְהִתְעַסֵּק בִּדְבָרִים אֲחֵרִים הַמְּשַׂמְּחִים אֶת הָאָדָם.
