שׂ ִרים ְרָדפוִּני ִחָנּם ;וּ ִמְדָּב ְרָך ,ָפַּחד ִלִבּי׃ בנוהג שבעולם ,כשאדם שומע שהרשויות מחפשות אותו ,או אפילו אם הוא רק מקבל מכתב ממס הכנסה ,האדם מתחיל לדאוג .אך דוד המלך ,שפעם אחר פעם רדפו אחריו להורגו ,לא פחד מרודפיו .הוא ידע שאף אחד לא יכול לעשות לו שום דבר ללא רצון ה'” .אין אדם נוקף אצבעו אלא אם כן מכריזים על זה בשמים .”אם כך ,למה לפחד מבני אדם ?זה לא אומר שדוד המלך לא היה נזהר ,הרי אסור לסמוך על הנס ,אך לפחד ?חס ושלום !הפחד של יהודי צריך להיות רק מהקב “ה. וכיצד באה לידי ביטוי יראה זו ?על ידי הקפדה יתירה לשמירת התורה והמצוות שהם “דבריך ,”כלומר דברי ה ‘לעמו ישראל .
ָשׂשׂ אָנֹ ִכי ַעל ִא ְמָר ֶתָך ;ְכּמוֵֹצא ,ָשָׁלל ָרב׃ רק אדם שקם בשבת באותה שעה שהוא קם ביום חול יכול לומר את הפסוק הזה בלב שלם .כל השבוע אתה קם בחמש בבוקר כדי להגיע בזמן לעבודה .חבל לך על כל דקה בפקק ,הרי משכורתך אינה “גלובלית “ובנוסף אתה זכאי לשעות נוספות .כל שקל חשוב ,הרי מחיר המחיה כל הזמן עולה וצריך לשלם על זה ועל זה ועל זה …כל השבוע אתה מעיר את התרנגו ל, אוכל כמו ציפור ועובד כמו חמור .ממש גן חיות מהלך ! ואז מגיעה שבת המלכה .כולנו יודעים שראשי התיבות של שבת זה “שינה בשבת תענוג .”אז חזרת מהתפילה ,קידשת על יין טוב ,
אכלתי מרק ,סלטים ומנה בשרית או שתיים .המשכת עם זמירות שבת ,דבר תורה וברכת המזון ועברת לקרוא עלוני שבת על הספה בסלון .תוך כמה דקות כבר העיניים נעצמות והלכת לישון עד הבוקר .עד הבוקר ?!?אצלך בוקר זה בשעה חמש , עכשיו כבר רבע לתשע ואתה עדיין נוחר” !שש אנכי על אמרתך ” זועק דוד המלך .אתה יכול לקום בחמש כמו כל השבוע וללמוד תורה עד תחילת התפילה בשעה שמונה .שלוש שעות של לימוד תורה בשבת שווה הרבה יותר מכל המשכורת שלך מתחילת העבודה ועד הפנסיה !אם זה היה יום חול היית כבר מאחורי ההגה מזמן .עבדת ביום העצמאות בשביל “מאתיים אחוז ” למרות שבילית בפארק כל הלילה .שש אנכי על אמרתך כמוצא שלל רב …בשבת קמים מוקדם כדי לאסוף אוצר ששמו לימוד תורה בשבת .שעה אחת של לימוד תורה בשבת שקולה כנגד אלף שעות של לימוד תורה ביום חול .לא מאתיים אחוז משכורת ,לא תעריף שתיים במונית .פי אלף !אם היו מבטיחים משכורת פי אלף מהרגיל לא היית ישן בכלל !כך צריך להיות לימוד התורה . כמוצא שלל רב …
ֶשׁ ֶקר ָשֵׂנא ִתי ַוֲא ַתֵעָבה ;תּוָֹר ְתָך אָ ָהְב ִתּי׃ כשם שההיפך של קר זה חם ,כך ההיפך של שקר זה תורה . חז”ל מלמדים אותנו שחותמו של הקב”ה זה אמת ותורתו אמת .כל דבר שאינו אמת הריהו מתועב בעיני ה ‘ועל כן גם בעיני דוד המלך .דוגמא יפה לתיעוב של היהדות לדבר שקר ,אנו רואים בהתייחסות היהדות לחזיר .לכאורה ,לא מובן מדוע החזיר זוכה ליחס כה שלילי מצד עם ישראל .הרי מבחינה הלכתית ,כשם שהחזיר אסור באכילה ,כך גם החמור ,הסוס ,הכלב והחתול .על “משקל הטומאה ,”הוא כמו כל אחד מהחיות שהזכרנו .אבל
בכל זאת ,מי שמתלבט איזו חיית מחמד לקנות לילד שלו למתנה ,החזיר לא יהיה אופציה בכלל .ומדוע ?מדוע החזיר כל כך מתועב בעיני עם ישראל ?התשובה טמונה בפסוק הזה .אם נחלק את כל החיות בעולם ,נוכל להכניס אותן לקטגוריות בעלי סימני הכשרות הרלוונטיים וכשרים ללא ספק .1 : הבאות חסרים שני .2 .( )לדוגמא הכבשה ,המעלה גרה ומפריסה פרסה הסימנים הרלוונטיים וטמאים ללא ספק )לדוגמא הכלב ,שאינו מפריס פרסה ואינו מעלה גרה .(אך ישנה חיה אחת ויחידה שממבט ראשון נראה כשר למהדרין ….החזיר .החזיר מפריס פרסה ולכן מראה לעולם שהוא כשר .אך בפנים ,הוא אינו מעלה גרה ועל כן הוא אינו כשר .החזיר משקר !הוא צדיק כלפי חוץ , אך רשע בפנימיותו !שקר שנאתי ואתעבה !!הכלב אינו משקר ! הוא לא מנסה לעבוד על אנשים שיחשבו שהוא כשר .הוא מכיר את מקומו ואין לו או לנו בעיה עם זה .החמור מכיר את מקומו ואינו מנסה לשכנע אנשים אחרת .היהדות מתעבת דבר שקר והחזיר הוא שקרן ורמאי ולכן הוא “זכה “לתואר הלא מכובד של “מתועב “יותר מכל חיה אחרת עלי אדמות .
מהחלק השני של הפסוק אנו למדים כלל חשוב .זה שאני שונא שקר ,זה לא אומר שאני אוהב אמת .יתכן שהאדם ישנא את שניהם .יתכן שהוא לא ישנא את האמת ,אך גם לא יאהב אותו . הוא מבין בשכלו שככה צריך לנהוג ,אך לו הייתה אופציה שלישית )לדוגמא “שקר לבן (“זה לא היה ממש מפריע לו .
בעבודת ה ‘זה לא מספיק” .ותורתך אהבתי .”השנאה שלי כלפי דבר שקר מגבירה את האהבה שלי לתורה ,והאהבה שלי לתורה מגבירה את השנאה שלי לכל דבר שקר .כשאדם אוהב מישהו
באמת ,הוא לא מסוגל לסבול מישהו שמתנגד לאהוב לבו .זה מה שאומר לנו כאן דוד המלך .אני כל כך אוהב את התורה שזה רק מגביר יותר ויותר את השנאה שלי ואת התיעוב שלי לדבר שקר .
ֶשַׁבע ַבּיּום ִהַלְּל ִתּיָך ;ַעל ִמ ְשׁ ְפּ ֵטי ִצ ְד ֶקָך׃ הספרה שבע תופסת מקום מיוחד ביהדות .היום השביעי שהיא שבת קודש ,שבעה “אושפיזין “שמבקרים אותנו במהלך חג הסוכות ,שבעה שבועות של ספירת העומר ,שנת השמיטה שהיא השנה השביעית ועוד ועוד .הספרה שבע מסמלת את הקדושה שבטבע ,את התוכן הרוחני שלו .לכל קוביא יש ששה צדדים ,שש צלעות .אך התוכן שלו ,המילוי שלו ,הנפח שלו ,זה הצלע השביעית הפנימית ,שאינה נראית לעין אך קיימת ומחזיקה את כל שאר הצלעות .הספרה שבע היא הקצה העליון של הטבע .הרי הספרה שמונה כבר מסמלת בצורתה את האין סוף ,שהוא הרי מעל הטבע” .שבע ביום הללתיך ,”כלומר עד גבול היכולת בעולם הזה .דוד המלך בא ואומר שעל כל דבר גשמי בעולם ,הוא שיבח את ה ‘עבור התוכן הרוחני של כל דבר ודבר .אני מהלל אותך על “בחינת השבע “שאני פוגש בכל דבר במהלך היום .
ועל מה במיוחד ?על משפטי צדקך שמלווים אותנו על כל צעד ושעל בחיים שלנו .על מצוות התורה שמכניסות תוכן רוחני לחיים שלנו ,שהופכות סעודה רגילה לסעודת מצווה והופכות שיחה בטלה לדברי תורה .התורה מלמדת אותנו איך לקדש את העולם הגשמי שלנו .היהדות אינה מפחדת מהעולם הזה .אנחנו לא מתנזרים מחיי משפחה ,משתיית יין או מאכילת בשר .אנו לא מתחבאים במנזרים בקצה העולם על מנת להתנתק מהעולם
109
הזה .להיפך !היהדות רואה מעלה עליונה בקידוש החומר, בהפיכת בשר לבשר כשר והעלתו לדרגת סעודת מצווה .בנישואין על ידי חופה וקידושין ושמירת הלכות טהרת המשפחה .אנו שותים יין כל השנה ,אך מקדשים אותו בקידוש והבדלה .על
בחינת “שבע” שהכניס הקב”ה ביום יום שלנו “הללתי ך”. אנו
מודים לקב”ה שדרך מצוות התורה הקב”ה נפח תוכן רוחני לכל
דבר ודבר ביום שלנו.
ָשׁלוֹם ָרב ְלאהֵבי תוָֹר ֶתָך ;ְוֵאין־ָלמוֹ ִמְכשׁוֹל׃ מספר רב של שאלות מתעוררות מפסוק זה : האם אכן אנו רואים “שלום רב לאוהבי תורתך ?”וכי אין להם ניסיונות או מכשולים ,גם ברוחניות וגם בגשמיות ?וכי מספיק להיות “אוהב תורה “מבלי ללמוד אותה , ע”מ לזכות לכל הנ “ל? וכן ,מה ההבדל בין “שלום ” ל”שלום רב ?” ואם כבר נאמר “שלום רב” ,למה לחזור ולומר “ואין למו מכשול ?”מהי בכלל דרגת “אוהבי תורתך ?”וכי מי שלומד תורה אינו מיד בגדר “אוהבי תורתך ?” ובכלל ,איך אני יודע אם אני “אוהב תורה ?”ואם כרגע אני לא , ח”ו, איך מגיעים לזה ?לפני שניגשים לענות על שאלות כאלו עלינו לצאת מנקודת ההנחה ,שכל מה שאנו רואים זה האמת המוחלטת של המציאות .עלינו להבין )או לפחות לנסות להבין ( כי יתכן שמה שנראה בעינינו כ”רע”, הוא באמת טוב וכן להיפך . הצדיק , ה”אוהב תורה ,”למרות )או אולי בזכות (כל מה שעובר עליו ברוחניות ובגשמיות נמצא באמת בדרגה של “שלום רב ואין למו מכשול ,”גם אם בעינינו הדבר לא תמיד נראה ככה” .האוהב
תורה “מנצל את מה שנראה מבחינתנו מכשול ומניעה בעבודת ה ‘ כמנוף לעליות נוספות בעבודת ה ‘ובעשיית רצון ה .’הצדיק שואב כוחות מהמניעות עצמן ! דבר נוסף ,בדרך שאדם רוצה ללכת בה מוליכים אותו ולכן “אין למו מכשול .”הוא מאמין שבורא העולם לא יפיל אותו .וגם אם חלילה יהיו לו נפילות ,הן רק יחזקו אותו . נקודה חשובה נוספת יוצאת “ממשל המאזניים “בין רוחניות לגשמיות :צריך איזון !ואם בורא העולם שם לב שמישהו לא מאוזן ,הוא מאזן אותו :עודף גשמיות מתאזן או ע”י הוספת זה כבר תלוי באדם עצמו .וכן – רוחניות או ח”ו הפחתת גשמיות ההיפך ,עודף רוחניות מתאזן ע”י שבורא העולם “מתחייב ” להוסיף על גשמיותנו “עד שיבלו שפתותיכם מלומר די די די !” לכן המכשולים הם בעצם מנופים ולא מכשולים . בנוגע לשאלה :האם מספיק “לאהוב את התורה ,”נראה כי אם נעיין בסוגיית האהבה ,ניווכח לדעת כי אהבה מתבטאת לא רק במחשבה אלא גם ובעיקר במעשים .אהבת התורה מתבטאת בכך שאני והתורה אחד )אהבה בגימטריא אחד .(אי אפשר לאהוב את התורה מבלי ללמוד אותה ,הרי זה קשור לזה .אוהבי תורתך הם ממילא גם לומדי תורתך אך אינם לומדים בגלל כל מיני סיבות חיצוניות :שיקראו לו רבי” ,לפתח את השכל” ,”כי צריך ,”וכו’ …כל זה לא מעניין אותו .מה שמענין אותו זה רק רצון ה .’הקב”ה נתן לי את התורה ואני אוהב אותה .נקודה . אדם כזה גם מקבל כל מה שבורא העולם נותן לו באהבה ,ויהי מה …ועל כן נאמר גם “שלום רב” ,משום שהשלום שחש ה”אוהב תורה “הוא כפול ומכופל מהשלום של שאר העולם ,כי אין מצב שבו הוא לא מרגיש שלום .מה שבורא העולם מזמין לו , טוב לו עם זה והוא אוהב את זה .
אמנם לא כל מי שלומד הוא בגדר של אוהב ,אבל מי שבגדר של אוהב הוא בוודאי לומד ! והמדד ?האם אני “אוהב “כל מה שבורא העולם נותן לי ?האם אני לומד תורה ומקיים מצוות ,לא בגלל שאני מבין שזה טוב לי מבחינה רפואית /מוסרית /מדעית ,אלא אך ורק משום שזה בא מאת ה ?’אדם כזה זוכה לחיות באמת את הפסוק “שלום רב לאוהבי תורתך ואין למו מכשול …”שנזכה…..
ִשַׂבּ ְר ִתּי ִלישׁוָּע ְתָך ְיהָוה ;וּ ִמ ְצוֹ ֶתיָך ָע ִשׂי ִתי׃ לפעמים אדם מתלבט אם לעשות מצווה מסוימת או לא .פונים אליו בבקשה לתרומה למטרה חשובה ,אך הוא מתחיל לחשבן הוצאות חודשיות ,תיקונים פוטנציאליים שעלולים לקרות בבית או ברכב ועוד .לא כך עושה המאמין .הוא אומר “אני לא יודע איך תושיע אותי ,איך תוציא אותי מהמצב הזה ,אך לישועתך שיברתי ה .’ולכן למרות כל השיקולים האחרים הטוענים למה לא לעשות את רצון ה ,’חלילה ,שלכאורה נשמעים הגיוניים , מצוותיך עשיתי בכל זאת .
ָשׁ ְמָרה ַנ ְפ ִשׁי ֵעדֹ ֶתיָך ;ָואֲֹהֵבם ְמאֹד׃ הפסוק הנ”ל הוא דו משמעי .מי שמר את מה ?האם נפשי שמרה את מצוות התורה או שעדותיך שמרו אותי ?ושתי התשובות נכונות .חז”ל מלמדים אותנו שיותר משעם ישראל שמרו את השבת ,השבת שמרה על עם ישראל .שמירת התורה והמצוות מקשרת אותנו אל האין סוף ,אל העל טבעי ,אל מציאות שהיא מעבר לחוקי הטבע ונסיבות הזמן .כשמבינים את כוחן ואת סגולתן של “עדותך” ,כלומר התורה והמצוות ,הלב מתמלא באהבה להן ואל מי שנתן לנו אותן ,הקדוש ברוך הוא .
ָשׁ ַמ ְר ִתּי ִפקּוֶּדיָך ְוֵעדֹ ֶתיָך ;ִכּי ָכל־ ְדָּרַכי ֶנְגֶדָּך׃ כשהבוס בחדר מתנהגים אחרת .לא יעזור שום דבר ,זו המציאות .אם היינו באמת מרגישים את מאמר חז “ל “עין רואה ואוזן שומעת וכל מעשיך בספר נכתבים “לא היינו חוטאים ,לא היינו מבטלים זמן של לימוד תורה ולא היינו מדברים לשון הרע . היינו מתנהגים אחרת .חיינו היו נראים אחרת .אומר דוד המלך “שמרתי פיקודיך ועדותיך ,כי כל דרכי נגדך .”ריבונו של עולם , אני ממש מודע חכל שאתה רואה את כל מה שאני עושה !איך אוכל לעשות משהו חוץ מרצונך ?!?
