“תלחש לי סוד ההויה” – המבואר / דניאל קלוגהפט
אהבה
אהבת הבריות צריכה להתפרץ כתנועת נפש פנימית עזה – לא בתור “מצווה”. (אורות הקודש ג, שי”ח) אם בעל מביא לאשתו כוס תה מפני שכך אמר לו “מדריך החתנים” שלו, הוא פספס את כל העניין. אדם שאוהב מישהו, באופן טבעי הוא אמור לרצות לעזור לו ולהעניק לו. ככה צריך להיות באופן טבעי בין בעל לאשה, בין הורים לילדים וכדברי הרב קוק בין כל הבריות כולם! לא משום שיש מצווה כזאת, אלא כנטייה טבעית פנימית עזה של האדם לאהוב את הבריות. לרובנו זה אולי נשמע דמיוני, אך אדם אשר מרגיש כיצד נשמתו קשורה ומאוחדת עם נשמות עם ישראל ובדרגה עליונה יותר עם כל נשמות העולם, ממילא יגיע לדרגה כזאת של אהבה.
אין מושג “אהבת חינם”. מדוע חינם? והרי יהודי הוא ואני חייב בכבודו! יש רק “שנאת חינם”. “אהבת חינם” – אין! (דברים שבעל פה)
יש ביטוי “מה שחינם שווה חינם”, כלומר, אם זה חינם כנראה שלא הצליחו למכור את זה, או שזה פשוט פיתיון כדי שאקנה משהו אחר. הרב קוק אומר שאין דבר כזה “אהבת חינם” בקשר שלנועם עם ישראל. הביטוי לא שייך, כפי שהוא לא שייך לומר “אהבת חינם” על בעל ואשה או על הורים לילדים. אהבת ישראל היא חלק מהותי של להיות חלק מעם ישראל. אפילו הגויים יודעים שיהודים עוזרים אחד לשני. יש סיפור על יהודי אחד שראה מישהו עם כיפה על הראש תקוע עם הרכב על כביש המהיר בחו”ל. היה זה יום שישי והוא מיהר הביתה, אך מיד עצר לעזור לו. אחרי שהצליחו להתניע מחדש את הרכב, אמר היהודי שעצר לבעל הרכב שכדאי שימהר כי עוד מעט שבת. הסתכל עליו הנהג כלא מבין ואמר לו שהוא בכלל לא יהודי! התפלא השני ושאל אותו מדוע אם כן הוא חובש כיפה? ענה לו הנהג שאימא שלו תמיד אמרה לו להחזיק כיפה ברכב, כי אם הוא יצטרך עזרה שישים אותה על הראש ובטוח מישהו יעצור לעזור לו…
אהבת ישראל זה בדם של העם שלנו. אנחנו כולנו משפחה אחת, בשמחה ובעצב, במלחמות ובשלום. אין שום דבר “חינם” בזה. זוהי אהבה מוצדקת ומחויבת המציאות והיא נדרשת מאיתנו מעצם היותנו מי שאנחנו.
ישנן נשמות הזוכרות אחת את השנייה עוד מירחי קדם, טרם שירדו לעולמנו, טרם שירדו לגוף…
יש אברך וותיק בישיבת רמת גן, יהודי מתוק מימיה הראשונים של הישיבה. ערב אחד, כשיצא לפגישת “שידוך”, הוא חזר מהפגישה והודיע שהוא התארס. הוא אמר שברגע שהם ראו אחד את השני הם פשוט ידעו שזה זה ועוד באותה פגישה ראשונה החליטו להתחתן! אכן ב”ה הם התחתנו והקימו משפחה לתפארת בקרבת הישיבה, בה הוא ורעייתו פעילים גם כיום. איך עושים את זה? איך מגיעים לבהירות כזאת של ראיה לדעת מי שורש נשמתך כפשוטו ממבט ראשון? הסוד טמון במילים האחרונות של המשפט הנ”ל “טרם שירדו לגוף”. כלומר, הגוף לא הוריד את הנשמה ממקומה, אלא הנשמה העלתה את הגוף. כשהגוף טהור, כשראש נמצא במקום הנכון, אזי הנשמה מנווטת והיות והנשמה היא נצחית, כשאותו אדם פוגש במישהו אחר כזה, הנשמות מיד מזהות אחת את השנייה, כשם ששני אנשים מזהים אחד את השני למרות שכל אחד נוהג ברכב אחר. אם החלון פתוח והאדם לא מחופש, מיד ברמזור הראשון הם יזהו אחד את השני.
הנפש האוהבת היא לעולם יותר גדולה וארוכה מהנפש האהובה. (אורות הקודש ד’, ת”ו)
יש פתגם ידוע, שהורה מסוגל לטפל בעשרה ילדים, אך עשרה ילדים לא מסוגלים לטפל בהורה אחד. אפילו בטבע, אין דבר חזק יותר מאהבת הורה לילדו. חיות ילחמו באריות כדי להציל את צאצאיהם. מה שהורה מוכן לעשות לילדו, ילד לא היה מוכן לעשות להוריו. הורה יוותר על אוכל כדי שבנו יוכל לאכול. אימא תוותר על שמיכה אם היא תחשוש שלבתה קר. אין ציווי על כיבוד ילדים. אין צורך, זה בדם של האימא והאבא. אכן, הנפש האוהבת של אם ואב היא לעולם גדולה יותר מנפש ילדיהם. אם ככה המצב עם בעלי חיים ובני אדם, קל וחומר שנכון הדבר עם הקב”ה. הוא בוודאי אוהב אותנו הרבה יותר ממה שביכולתנו לאהוב אותו בחזרה.
