בית המקדש ובנימין
אנו יודעים שבית המקדש לא נפל בחלקו של אף שבט כדי שלא יריבו השבטים.
אך חכמינו מצאו קשר בין בנימין לבית המקדש.
לְדַעַת חֲכָמֵינוּ, חֵלֶק מִבֵּית הַמִּקְדָּשׁ נִבְנָה בַּנַּחֲלָה שֶׁל שֵׁבֶט בִּנְיָמִין:
- דברים פרק לג
(א) וְזֹאת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר בֵּרַךְ מֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי מוֹתוֹ… (יב) לְבִנְיָמִן אָמַר איְדִיד ה’ יִשְׁכֹּן לָבֶטַח עָלָיו בחֹפֵף עָלָיו כָּל הַיּוֹם גוּבֵין כְּתֵפָיו דשָׁכֵן.
1א. פירוש לפסוקים
אידיד ה’ ישכן לבטח עליו – יִקְרָא לְבִנְיָמִין ‘יְדִיד ה’ ‘, יֹאמַר:
בִּנְיָמִין, שֶׁהוּא יְדִיד הַשֵּׁם, יִשְׁכֹּן בְּאַרְצוֹ לָבֶטַח עַל הַשֵּׁם,
וְהַשֵּׁם יִהְיֶה 1חוֹפֵף עָלָיו כָּל הַיָּמִים וּמַשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ בְּתוֹךְ אַרְצוֹ.
(רמב”ן)
ישכון לבטח עליו – אֵצֶל שְׁכִינָה.
בחפף עליו – הקב”ה עַל בִּנְיָמִין וּמַצִּילוֹ.
גובין כתפיו – גְבוּלָיו.
דשכן – כְּלוֹמַר, בֵּין גְבוּלָיו שֶׁל הקב”ה שָׁכַן בִּנְיָמִין,
נַחֲלָתוֹ סְמוּכָה אֵצֶל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. (חזקוני)
ביאור:
1) חופף עליו – נַחֲלָתוֹ תהיה קרובה
לְבֵית ה’- בית המקדש.
וְכָךְ אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ בַּתַּלְמוּד:
- תלמוד בבלי מסכת מגילה דף כו עמוד א
מֶה הָיָה 1בְּחֶלְקוֹ שֶׁל יְהוּדָה – הַר הַבַּיִת, הַלְּשָׁכוֹת וְהָעֲזָרוֹת.
וּמֶה הָיָה בְּחֶלְקוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין – אוּלָם וְהֵיכָל וּבֵית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים.
וּרְצוּעָה הָיְתָה יוֹצֵאת מֵחֶלְקוֹ שֶׁל יְהוּדָה וְנִכְנֶסֶת בְּחֶלְקוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין, וּבָהּ מִזְבֵּחַ בָּנוּי, אוְהָיָה בִּנְיָמִין הַצַּדִּיק 2מִצְטַעֵר עָלֶיהָ בְּכָל יוֹם לְבוֹלְעָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ב3“חֹפֵף עָלָיו כָּל הַיּוֹם” (דברים לג), 4לְפִיכָךְ זָכָה בִּנְיָמִין וְנַעֲשָׂה ג5אוּשְׁפִּיזְכָן לַשְּׁכִינָה.
2א. פירוש רש”י
אוהיה בנימין הצדיק – 6צוֹפֶה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁכֵּן עָתִיד לִהְיוֹת, וּמִצְטַעֵר עָלֶיהָ.
בחופף עליו – אָדָם הַמִּצְטַעֵר חוֹפֵף וּמִתְחַכֵּךְ בִּבְגָדָיו.
גאושפיזכן – שֶׁהָיָה 7אֲרוֹן בְּחֶלְקוֹ.
ביאור:
1) בחלקו של יהודה – לפי הגמרא, בית המקדש נבנה בדיוק על הגבול שבין הַחֵלֶק של שבט יהודה לַחֵלֶק של בנימין.
2) מצטער עליה – מתפלל ומבקש שגם היא תהיה בחלקו.
3) חופף – מצטער.
4) לפיכך – מפני שהצטער על כך.
5) אושפיזכן – מְאָרֵחַ בְּחֶלְקוֹ את המקום החשוב ביותר בַּמִּקְדָּשׁ, שהוא קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים.
6) צופה – מסתכל, רואה.
7) ארון בחלקו – קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים (וארון ה’ בתוכו) היה בנחלתו של בנימין.
בִּנְיָמִין הָיָה הַבֵּן הַצָּעִיר שֶׁל יַעֲקֹב. מַדּוּעַ דַּוְקָא הַשֵּׁבֶט שֶׁלּוֹ זָכָה שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ יִהְיֶה בְּחֶלְקוֹ?
- בראשית רבה פרשה צט סימן א
בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר שְׁלֹמֹה לִבְנוֹת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, הָיוּ הַשְּׁבָטִים רָצִים וּמִדַּיְּנִים אֵלּוּ עִם אֵלּוּ – זֶה אוֹמֵר: בִּתְחוּמִי יִבָּנֶה, וְזֶה אוֹמֵר: בִּתְחוּמִי יִבָּנֶה.
אָמַר לָהֶם הקב”ה: שְׁבָטִים… כֻּלְּכֶם שְׁבָטִים, כֻּלְּכֶם צַדִּיקִים… אגַּנָּבִים, בכֻּלְּכֶם הֱיִיתֶם שׁוּתָּפִין בִּמְכִירָתוֹ שֶׁל יוֹסֵף, אֲבָל בִּנְיָמִין שֶׁלֹּא נִשְׁתַּתֵּף בִּמְכִירָתוֹ שֶׁל יוֹסֵף, (תהלים סח) “הָהָר חָמַד אֱלֹהִים לְשִׁבְתּוֹ”.
3א. פירוש למדרש
אגנבים… במכירתו של יוסף – שֶׁנִּקְרָא גְּנֵבָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: “כִּי גֻּנֹּב גֻּנַּבְתִּי”. אֲבָל בִּנְיָמִין, שֶׁיָּשַׁב עִם אָבִיו וְלֹא נִשְׁתַּתֵּף עִמָּהֶם, וְזֶהוּ לְשִׁבְחוֹ, עַל כֵּן, 1חָמַד אֱלֹהִים לָהָר שֶׁלּוֹ וְיִשְׁכֹּן בּוֹ לָנֶצַח. (מהרז”ו)
בכלכם הייתם שותפין – שֶׁאַף רְאוּבֵן- כֵּיוָן שֶׁהִנִּיחוֹ בַּבּוֹר וְלֹא שָׁמַר אוֹתוֹ, נֶחְשַׁב לְשֻׁתָּף. וְכֵן יוֹסֵף שֶׁגָּרַם 2מָדוֹן וְרִיב עַל עַצְמוֹ בַּמֶּה שֶּׁהֵבִיא דִּבָּתָם רָעָה, לָכֵן נֶחְשַׁב גַּם הוּא לְשֻׁתָּף. (עץ יוסף)
ביאור:
1) חמד – ה’ רצה להשרות שְׁכִינָתוֹ בחלקו של בנימין.
2) מדון וריב על עצמו – סִכְסוּךְ בינו לבין האחים.
בַּמִּדְרָשׁ מוּבָא הֶסְבֵּר נוֹסָף לְכָךְ שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ נִבְנָה בְּחֶלְקוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין:
- מכילתא דרבי ישמעאל יתרו פרשה ד
וּמִפְּנֵי מַה שָּׁרְתָה שְׁכִינָה בְּחֶלְקוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין?
שֶׁכָּל הַשְּׁבָטִים הָיוּ שׁוּתָּפִין בִּמְכִירָתוֹ שֶׁל יוֹסֵף וּבִנְיָמִין לֹא הָיָה שֻׁתָּף עִמָּהֶם.
וְעוֹד, שֶׁכָּל הַשְּׁבָטִים נוֹלְדוּ בְּחוּצָה לָאָרֶץ, וּבִנְיָמִין נוֹלַד בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
גַּם הַשְּׁתִיקָה שֶׁל בִּנְיָמִין וְהַסְכָּמָתוֹ לְהַבְלִיג, הֵן סִבָּה לְכָךְ:
- בראשית פרק מד
(יא) וַיְמַהֲרוּ וַיּוֹרִדוּ אִישׁ אֶת אַמְתַּחְתּוֹ אָרְצָה וַיִּפְתְּחוּ אִישׁ אַמְתַּחְתּוֹ: (יב) וַיְחַפֵּשׂ בַּגָּדוֹל הֵחֵל וּבַקָּטֹן כִּלָּה וַיִּמָּצֵא הַגָּבִיעַ בְּאַמְתַּחַת בִּנְיָמִן: (יג) וַיִּקְרְעוּ שִׂמְלֹתָם וַיַּעֲמֹס אִישׁ עַל חֲמֹרוֹ וַיָּשֻׁבוּ הָעִירָה:
5א. מדרש תנחומא פרשת מקץ סימן י
וַיַּעֲמֹס אִישׁ עַל חֲמוֹרוֹ… וְהָיוּ 1עוֹמְדִין וּמְחַבְּטִין לְבִנְיָמִין עַל כְּתֵפָיו וְאוֹמְרִין לוֹ: גַּנָּבָא בְּרָא דְגַנַּבְתָּא, בִּיַּשְׁתָּנוּ, בֶּן אִמְּךָ אַתְּ, כָּךְ בִּיְּשָׁה אִמְּךָ אֶת אָבִינוּ. וּבִשְׁבִיל אוֹתָן הַמַּכּוֹת שֶׁהִכּוּהוּ בִּכְתֵפָיו, זָכָה שֶׁתִּשְׁרֶה שְׁכִינָה בֵּין כְּתֵפָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: (דברים לג) “חֹפֵף עָלָיו כָּל הַיּוֹם וּבֵין כְּתֵפָיו שָׁכֵן“.
ביאור:
1) עומדין ומחבטין – אֲחֵי בנימין הִכּוּ אותו על כתפיו.
