שאלה: לָמַדְנוּ בַּכִּתָּה עַל גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל רַבִּי יִשְׁמָעֵאל כֹּהֵן גָּדוֹל, אֵיךְ זֶה שֶׁהוֹרָיו קָרְאוּ לוֹ עַל שֵׁם רָשָׁע כְּיִשְׁמָעֵאל? הַאִם מֻתָּר לִקְרֹא שֵׁמוֹת לִילָדִים בְּשֵׁם שֶׁל אֲנָשִׁים רְשָׁעִים? תְּשׁוּבָה: אָכֵן גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל רַבִּי יִשְׁמָעֵאל כֹּהֵן גָּדוֹל יְדוּעַה וּמְפֻרְסֶמֶת, וְגַם הַמִּנְהָג שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא קוֹרְאִים לַיֶּלֶד כְּשֵׁם שֶׁל רָשָׁע יָדוּעַ וּמְפֻרְסָם, אִם כֵּן כֵּיצַד שְׁנֵי הַדְּבָרִים…
שאלה: הוֹרַי, בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה בְּחַיֵּינוּ, יָצְאוּ לְחֻפְשַׁה בְּשַׁבָּת בִּלְעָדֵינוּ [זוֹ הָיְתָה בְּחִירָה שֶׁלָּנוּ…] אֲחוֹתִי [בַּת 18] וַאֲנִי [לִפְנֵי בַּר-מִצְוָה] בְּיַחַד עִם שְׁתֵּי אַחְיוֹתֵינוּ הַקְּטַנּוֹת נִשְׁאַרְנוּ בַּבַּיִת. מִי אָמוּר לְקַדֵּשׁ בְּלֵיל שַׁבָּת? תְּשׁוּבָה: רֵאשִׁית, יְשַׁר כֹּחַ שֶׁאַתֶּם מְאַפְשְׁרִים לְהוֹרֵיכֶם חֻפְשָׁה, אַתֶּם בְּוַדַּאי מְקַיְּמִים מִצְוַת כִּבּוּד הוֹרִים עַל יְדֵי כָּךְ. הַקִּדּוּשׁ בְּלֵיל שַׁבָּת הוּא מִצְוָה מִן…
שאלה: לָמַדְנוּ עַל יְהוֹשֻׁע בֵּן נוּן שֶׁזָּכָה לִגְדוּלָה לִהְיוֹת מַנְהִיג יִשְׂרָאֵל בִּגְלַל שֶׁהָיָה מְסַדֵּר אֶת סַפְסָלֵי בֵּית הַמִּדְרָשׁ וּפוֹרֵס אֶת הַמַּחְצְלָאוֹת, מָה הַחֲשִׁיבוּת הַגְּדוֹלָה בְּמַעֲשִׂים אֵלּוּ? תְּשׁוּבָה: בַּמִּדְרָשׁ מְסֻפָּר שֶׁה’ אָמַר לְמֹשֶׁה אֶת הַמִּשְׁפָּט הַבָּא – “יְהוֹשֻׁע חָלַק לְךָ כָּבוֹד, וְהוּא הָיָה מַשְׁכִּים וּמַעֲרִיב… מְסַדֵּר אֶת הַסַּפְסָלִים…”. עַל פִּי זֶה אֶפְשָׁר לְהָבִין אֶת הַחֲשִׁיבוּת בְּמַעֲשִׂים…
שאלה: בַּהַזְמָנָה לְבַר-הַמִּצְוָה שֶׁלִּי, הוֹרַי הוֹסִיפוּ אֶת הַמִּשְׁפָּט הַבָּא: ‘מֻזְמָנִים לַחֲגֹג אֶת כְּנִיסָתוֹ לְעוּלָן הַמְּעַנֵּג שֶׁל הַמִּצְווֹת שֶׁל בְּנֵינוּ הַיָּקָר….’, לֹא הֵבַנְתִּי – עֹל זֶה דָּבָר לֹא נָעִים וְעֹנֶג זֶה דָּבָר נָעִים! אֵיךְ אֶפְשָׁר לוֹמַר דָּבָר וְהִפּוּכוֹ? הַאִם הַמִּצְווֹת הֵם עֹל אוֹ עֹנֶג? תְּשׁוּבָה: רֵאשִׁית, מַזָּל טוֹב לִכְבוֹד בַּר-הַמִּצְוָה שֶׁלְּךָ, תִּזְכֶּה לִגְדֹּל לְתוֹרָה, חֻפָּה וּמַעֲשִׂים…
שאלה: לָמַדְתִּי שֶׁיֵּשׁ מִצְוָה לִשְׂמֹחַ בַּחַג, וּבִמְיֻחָד בְּחַג הַסֻּכּוֹת שֶׁנִּקְרָא גַּם “זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ”. אֵיךְ מְקַיְּמִים אֶת הַמִּצְוָה הַזֹּאת? הַאִם הַכַּוָּנָה הִיא לְכָל דָּבָר שֶׁמְּשַׂמֵּחַ אוֹתִי? תְּשׁוּבָה: רֵאשִׁית, נַקְדִּים וְנֹאמַר שֶׁבֶּאֱמֶת קַיֶּמֶת מִצְוָה מְיֻחֶדֶת לִשְׂמֹחַ בִּשְׁלֹשֶׁת הָרְגָלִים – בְּחַג הַסֻּכּוֹת, בְּחַג הַפֶּסַח וּבְחַג הַשָּׁבוּעוֹת. אֵין מִצְוָה כַּזֹאת בְּשַׁבָּתוֹת אוֹ בְּמוֹעֲדִים אֲחֵרִים, לַמְרוֹת שֶׁגַּם בַּיָּמִים אֵלּוּ יֵשׁ…
סיפור תמוה מופיע במדרש רבה על פרשת השבוע: “רבי עקיבא היה יושב ודורש והצבור מתנמנם. בקש לעוררן, אמר: מה ראתה אסתר שתמלוך על שבע ועשרים ומאה מדינה? אלא – תבא אסתר, שהיתה בת בתה של שרה שחיתה מאה ועשרים ושבע שנים, ותמלוך על מאה ועשרים ושבע מדינות”. המדרש מעיר על הדמיון במספר החריג – מאה…
“וישלח יעקב מלאכים לפניו” – מיהם אותם שליחים מסתוריים ששלח יעקב? מנין היו לו שליחים רבים לשלוח? בפשטות מדובר כאן על עבדיו ומשרתיו של יעקב, שקנה לו בכספו הרב כבר בחרן – וכך מתרגם אונקלוס “ושלח יעקב אזגדין”, שפירושו שליחים. רש”י, לעומת זאת, בוחר דווקא לומר לנו את דברי המדרש בבראשית רבה: “וישלח יעקב מלאכים…
“אמר רב יהודה אמר רב: גדולה הכנסת אורחין מהקבלת פני שכינה, דכתיב: ויאמר ה’ אם נא מצאתי חן בעיניך אל נא תעבר מעל עבדך. אמר רבי אלעזר: בא וראה שלא כמדת הקדוש ברוך הוא מדת בשר ודם – מדת בשר ודם, אין קטן יכול לומר לגדול המתן עד שאבוא אצלך; ואילו בהקדוש ברוך הוא כתיב:…
בפרשתנו מתגלה גדולתו של יוסף במלוא הדרה. אדם רגיל, שהיו מעוללים לו פשע כזה ומוכרים אותו לעבדות קשה שעל פי רוב לא יוצאים ממנה בחיים, מן הסתם במשך כל שנות עבדותו היה רק מתכנן את הנקמה המרה שישיב לחיקו של מי שהפיל אותו לתוך הצרה הזו, ואילו הייתה באה לידו ההזדמנות אין ספק שהיה מנצל…
מפגש האיתנים המתחולל בין יהודה ליוסף מכה הדים בלב כל אחד ואחד מאיתנו. יהודה סובב סחור סחור, משחזר את כל נפתולי המפגשים שלו ושל אחיו עם שליט מצרים המוזר והמאיים, ומחפש את השער לליבו של יוסף. תחילה מתאר יהודה את תמימותם של האחים אל מול עריצותו המוזרה של יוסף: “אֲדֹנִי שָׁאַל אֶת עֲבָדָיו לֵאמֹר הֲיֵשׁ…
סרגל נגישות
כללי
זום
גופנים
ניגודיות צבעים
קישורים
