הגמרא דורשת במסכת שבת שאין לקב”ה בעולמו אלא יראת ה’ בלבד שכן בלשון יווני קוראים לאחת הן.- מה פשר הדרשה הזו? האמנם חז”ל רצו לומר לנו כי הפסוק הזה מאיוב מדבר איתנו ביוונית? מה פשר הדבר הרי בעברית לא מדברים כך? דרשה זו אינה יחידית, אנו מכירים את דרשתו של רבי עקיבא במסכת סנהדרין הדורש…
תחילת ספר במדבר נפתח בסדר מופתי, מפקד בני ישראל, חניית השבטים, הדגלים ובפרשתנו דבר זה מגיע לשיא בתיאור של נסיעת ארון ה’ ועמוד הענן לפני מחנה ישראל. עוד ניתן לראות בפסוקים את כל ה”טוב ” המתואר בדברי משה ליתרו- “לכה איתנו והיטבנו לך כי ה’ דבר טוב על ישראל… והיה כי תלך עימנו והיה הטוב…
בפתיחת פרשת משפטים מביאה התורה את כל פרשיות הנזיקין ודיניהם, ויש להתבונן בסדר שבו בוחרת התורה לערוך את הפרשיות: מיד בתחילת הפרשה מופיעים דיניהם של עבד עברי ואמה עבריה, ולאחר מכן – לפי הסדר הזה – דיני רוצח, מכה אביו ואימו, גונב איש ומכרו, מקלל אביו ואימו, החובל בחבירו או בעבדו, כל דיני ממונו…
לכאורה מפשט הפסוקים נראה שאכן את כל עשרת הדברות מתחילה ועד סוף שמענו מאת ה’, שכן בפתיחת מעמד הר סיני נאמר [שמות פרק כ]: “וַיְדַבֵּר אֱלֹקִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר”. ובסוף מעמד הר סיני, לאחר שמופיעות כל עשרת הדברות, רק אז מסופר כיצד העם מבקש ממשה “דַּבֵּר אַתָּה עִמָּנוּ וְנִשְׁמָעָה וְאַל יְדַבֵּר עִמָּנוּ אֱלֹקִים…
שלמה המלך בשירו ממשיל את ישראל לשושנה – “כשושנה בין החוחים כן רעייתי בין הבנות” (שיה”ש ב, ב). במדרשי חז”ל אנו רואים כיוונים שונים לבאר במה נמשלו ישראל לשושנה. מצד אחד מדגיש המדרש את הפן השלילי בביטוי זה: “ר’ אליעזר פתר קרייה [=ביאר פסוק זה] בגאולת מצרים: מה שושנה זו כשהיא נתונה בין החוחים קשה…
אנשים רבים שואפים להיות קדושים וע”כ יש צורך לברר מה זה אומר למעשה “להיות קדוש”? על הציווי בתורה האומר “קדושים תהיו” מפרש רש”י – קדושים תהיו- גדורים מן ערווה. כלומר, ע”פ רש”י ע”מ להיות קדוש על האדם יש להישמר מאיסורי עריות. לעומת רש”י עומד הרמב”ן החולק עליו ואומר כי קדושים תהיו הכוונה היא לפרוש מהמותרות.…
סרגל נגישות
כללי
זום
גופנים
ניגודיות צבעים
קישורים
